צה"ל מתגאה: פחות ציוד אבד; המבקר: הנתונים לא אמינים

אובדן ציוד צבאי בכלל, ואובדן ציוד לחימה ופריטים חיוניים בפרט, יוצרים בעיות בכמה מישורים מרכזיים: ציוד ואמצעי לחימה מגיעים לגורמי טרור ולגורמים פליליים; האובדן גורם לצה"ל הפסד כספי ניכר; ואובדנים בהיקפים גדולים עלולים לפגוע בכשירות ובכוננות של יחידות צה"ל. לדברי צה"ל, בשנים 2009-2007 פחת במידה ניכרת השווי הכספי הכולל של פריטי האפסניה שאבדו. בעוד בשנת 2007 היה שווי הציוד שאבד 150 מיליון שקל, הרי שבשנת 2009 הוא הסתכם ב-45.5 מיליון שקל. מספר כלי הנשק שאבדו ירד מ-95 ל-84 באותן שנים. ואולם, קובע המבקר, בביקורת התברר, כי ספק אם הנתונים הנכללים בדוחות האובדנים של אט"ל (אגף הטכנולוגיה) מציגים תמונה נכונה בעניין האובדנים. זאת נוכח הליקויים שנמצאו בניהול האפסניה בצה"ל, אי-הכללת נתוני ספירות מצאי, ואי-הכללה של כלל האירועים אשר במסגרתם אבדו כלי נשק ואמצעי לחימה מסוג מסוים. הנה כמה מן הליקויים. במרכזי אט"ל יש ליקויים חמורים זה שנים רבות (חלקם התגלו כבר בראשית שנות ה-90) באופן שבו מנוהל מלאי האפסניה הייעודית שלהם, ובכלל זה: העדר תורה אחידה לניהול מלאי ולביצוע ספירות מצאי, העדר שליטה על עודפים וחוסרים, ליקויים בביצוע ספירות מצאי, העדר בקרות ניהוליות לספירת פריטי ציוד לוחמה ואי-הגשה מסודרת של טפסים לדיווח על חוסר. בהתאם להוראות צה"ל אפשר להפחית את שווי החוסר, בין היתר, באמצעות איזוני רישומים הכוללים בין השאר ביטול חיוב עצמי (ביטול עודף שהתגלה בפריט מסוים כנגד ביטול חוסר שהתגלה בפריט מאותו סוג ובכלל זה במועדים שונים, במחסנים שונים או ביחידות שונות) והמרות (ביטול עודף שהתגלה בפריט מסוג אחד כנגד ביטול חוסר שהתגלה בפריט מסוג אחר. אט"ל רשאי לבצע המרה בין פריטים רק אם הדבר מתאפשר בשל דמיון ביניהם, לדוגמה מבחינת השימוש בהם). היקפם של איזוני הרישומים גדול ביותר ביחס להיקף האבדנים המדווחים. יחידות צה"ל פועלות להקטין חוסרים באמצעות פעולות לאיזוני רישומים בלי שמתנהל כל מעקב אחר היקפם, הסיבות להיווצרותם ותדירות היווצרותם. לדוגמא: בעוד שווי האובדנים המדווחים לשנת 2009 עמד כאמור על 45.5 מיליון שקל, הרי שבאותה שנה נעשו בכלל יחידות צה"ל איזוני רישומים בהיקפים של כמה מיליארדי שקלים. במצב דברים זה היחידות וגורמי הלוגיסטיקה ביחידות ובמטה אט"ל מסיטים במידה רבה את תשומת הלב שלהם מטיפול מעשי לצמצום האובדנים, לפעולות רישומיות שכל תכליתן איזון הרישומים. אט"ל אינו כולל בדיווחי האובדנים שלו נתונים על כלי נשק ועל אמצעי לחימה מסוג מסוים שאבדו ובסופו של דבר נמצאו. הכללת כלי נשק אלו מעלה, כי בין 2008 ל-2009 חלה עלייה של כ-4% במקרי האובדן של כלי נשק, ולא ירידה של 12% כפי שדיווח אט"ל. משרד מבקר המדינה מעיר, כי הליקויים שגילה משפיעים על הנתונים לגבי היקף אובדני האפסניה שעליהם מדווח אט"ל, והשפעתם המצטברת של הליקויים גורמת לפגיעה במהימנות הנתונים המדווחים עד כדי סטייה בין נתוני האובדנים המדווחים להיקפם האמיתי. הליקויים פוגעים ביכולת לשלוט על המלאי, באופן שעלול לגרום מצד אחד למחסור בפריטים שלא ניתן לו מענה, ומצד אחר לרכש מיותר של פריטים שנמצאים במלאי.

אזרחים קיבלו נשק בלא הרשאת המשטרה הצבאית

לדעת משרד מבקר המדינה, הקפדה על דיווחים המציגים את מלוא היקף האובדנים בפועל חיונית כדי לנתח כהלכה את המגמות שבתחום ניהול המלאי בצה"ל ואת ההיבטים הנוגעים לצמצום תופעת אבדני האפסניה, כדי להבטיח טיפול הולם בחוסר כאשר הוא נוצר, וכדי לקבל החלטות נכונות בתחום ניהול המלאי, הטיפול באובדנים והשלמת החוסר. לדעת המבקר, על אט"ל לבחון כיצד ניתן להבטיח שהמאמץ בנוגע לצמצום אובדני אפסניה בצה"ל ינותב בעיקרו לשיפור ניהול המלאי ולשיפור השליטה והפיקוח עליו, ולאו-דווקא לביצוע איזוני רישומים, שגם אם הם לגיטימיים כשלעצמם, הרי שביצועם בהיקפים חריגים עלול ללמד דווקא על ליקויים בדרך ניהול המלאי. אשר למסירת נשק צבאי לאזרחים: התברר כי בין 2006 לסוף 2009 לא מימשה המשטרה הצבאית את אחריותה בנוגע להליך ההרשאה של מתן כלי נשק צבאיים לאזרחים (בעיקר לאבטחת יישובים) ולמעקב אחר נשק צבאי זה. משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה לגורמים שאפשרו לתחום כה רגיש להתנהל ללא יד מכוונת, אף שהיו ערים לליקויים הרבים בתחום זה. החל מסוף 2009 ננקטת בצה"ל פעילות שמטרתה התמודדות עם הליקויים בתחום זה, והמבקר דורש מעקב לביצוע ההחלטות שהתקבלו.