ילד חרדי מאופקים "נעלם" בשנת 2008, לאחר שבית המשפט העליון הורה לאמו להחזירו לידי אביו הנוצרי בבלגיה. הפרשה נחשפה (יום ה', 31.3.11) בפסק דין של בית המשפט העליון.
בני הזוג - יהודייה מישראל ונוצרי מבלגיה - התחתנו בשנת 1998, ושנה לאחר מכן נולד בנם. הם התגרשו בשנת 2004, ובית המשפט בבלגיה קבע שנה מאוחר יותר שהילד יתגורר עם אביו בבלגיה. בתחילת 2006 הגיעה האם עם הילד ארצה, ללא הסכמת האב, אשר ביקש להחזירו לידיו על-פי אמנת האג.
לאחר שמונה הליכים בשלוש ערכאות שונות, פסק בית המשפט העליון בשנת 2008, כי יש להשיב את הילד לאביו. זאת, למרות שהוא הורגל באורח-חיים חרדי, בעוד האב הוא אתיאיסט נוצרי. האב הבטיח לאפשר לילד לשמור כשרות ושבת וללמוד בבית ספר חרדי, ובתי המשפט פסקו - לאחר שמיעת מומחים - כי אין חשש לנזק פסיכולוגי חמור שייגרם לילד אם יושב לאביו.
בפסק הדין בעליון הבהירה השופטת
אילה פרוקצ'יה, כי אמנת האג יוצאת מתוך הנחה ששאלת טובת הילד נבחנה בידי המדינה שהחליטה מי יהיה ההורה המשמורן, ולכן אין זה מעניינו של בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד לעסוק בנושא.
החוק בישראל, שאימץ את אמנת האג, קבע חריגים בודדים בלבד לכלל ההחזרה להורה המשמורן, ובכלל החשש שמא ייגרם לילד נזק פסיכולוגי חמור. כאמור, במקרה זה קבעו בתי המשפט שאמנם אין ספק שהילד יינזק מהניתוק מאמו, אך אין מדובר בנזק המצדיק הימנעות מקיום החלטת בית המשפט בבלגיה והוראות האמנה.
הילד אמור היה לחזור לבלגיה ביוני 2008, אך האם לא מילאה את ההחלטה. בעקבות תלונת האב נפתח נגדה הליך פלילי ביולי 2008, ומשפטה נמצא בשלבי סיכומים. האם טענה, בתצהיר שהגישה, כי "במהלך שנת 2008 נעלם הקטין מביתם, ומאז אין לה כל ידיעה על מקום הימצאו ואין לה כל קשר עימו".
