כשלסקר מדבר על הדרך השנייה הוא מתכוון בעיקר לתוכנית ההתייעלות "מצפן" שיזם ושכישלונה הפך כמעט לטראומתי מבחינתו. לסקר ויו"ר הדירקטוריון מוטי פרידמן יזמו את התוכנית במאי 2008, חצי שנה בלבד לאחר כניסתו של לסקר לתפקיד. "הפצצה" העיקרית בתוכנית, פיטורי 2,500 עובדים, נחשפה יום לפני ההצגה המתוכננת שלה על-ידי כתב "
גלובס" ליאור ברון. לסקר מצא את עצמו לבד, ללא גיבוי ממשלתי, מתמודד עם ועד עובדים זועם ומופתע שהכריז מיד על סכסוך עבודה אלים. מצפן הוקפאה בהוראת בית הדין לעבודה ולא קמה לתחייה עד היום, אם כי בהנהלת החברה טוענים שרוחה מרחפת מעל ההסדרים המוצעים במסגרת השינוי המבני.
"המהלך הכי קשה היה כשהשקתי את תוכנית מצפן", אומר לסקר. "הייתה תקופה די ארוכה של עימותים שהיו בחלקם לא נעימים. למעשה הייתה לי קרוב לשנה קשה מאוד שנבעה מהסתירה הפנימית של מי שבא לחברה מעולם תחרותי. אני חושב שאחרי כשנה חלק גדול מהמנהלים והעובדים הבין שבסיכומו של דבר אני פועל על-פי דרכי לטובת החברה".
אם יש לקח שלסקר הפיק מכישלונה של מצפן הוא ששיתוף פעולה עם ועד העובדים והעומד בראשו הוא תנאי הכרחי לצליחת הקדנציה בשלום. היו"ר דוד (מיקו) צרפתי קוצר את מירב המחמאות. "מי שעומד בראש הוועד מפגין מנהיגות ראויה", אומר עליו לסקר. "בניגוד לתדמית של ועד חברת החשמל, המנהיגות של הוועד יודעת עד איפה אפשר למתוח את החבל ומבינה את מגבלות הכוח. למדתי להכיר חלק גדול מחברי ועד העובדים ומרביתם אנשים רציניים ואחראיים שמבינים את משק החשמל. אבל ברמה העקרונית, ככל שאנשי הוועד יהיו טובים, לא ייתכן שהם יתערבו בניהול השוטף של החברה".
- למה, למשל, אתה מתכוון?
"בשנים האחרונות ביצענו הסבה של תחנות הכוח מסולר ומזוט לגז טבעי. הסבה כזו מחייבת התאמות בכוח האדם המקצועי. בחברה פרטית ההנהלה מכתיבה את הדרישות המקצועיות, אבל בחברת החשמל זה נושא למשא-ומתן שיכול לקחת שנה כשהתוצאות הן לא בהכרח מיטביות מבחינת הניהול".
- אם כבר הזכרת את הוועד, אתה מבין למה הציבור כל-כך שונא את חברת החשמל?
"אוהבים לשנוא את חברת החשמל קודם כל כי היא מונופול. זה כמו ששנאו את בזק. החברה נתפסת כמאוד כוחנית ויחסי העבודה נתפסים כמעורערים. חוץ מזה, הציבור לא אוהב את נושא החשמל חינם, שזה, אגב, משהו שאפשר לפתור ב-24 שעות".
- אמרת חשמל חינם, אמרת בעצם הכול, לא?
"זה ממש ביסוד התפיסה המוטעית לגבי חברת החשמל. הגעתי למסקנה שיהיה קשה מאוד לשנות את מבנה החברה עד שלא ייגמר נושא החשמל חינם ואז החברה תוכל לשנות את תדמיתה בציבור".
- הוועד מדבר על-כך שבמסגרת השינוי המבני, העובדים יקבלו מניות בתחנות כוח. זה נשמע לך סביר שהעובדים יצטרכו להחליט האם, למשל, לפטר עובדים?
"ברמה העקרונית ככל שהעובדים יותר מעורבים מבחינת מניות ואופציות, זה לטובת העניין. זה אפשרי בהנחה שאחרי הרפורמה תפקיד הוועד יוגבל לדאוג לתנאי ההעסקה של העובדים והפנסיה. מה שחשוב הוא שלוועד לא יהיה say בתחום הפיטורים".
- מה לדעתך יזכרו מהקדנציה שלך כמנכ"ל?
"3 דברים. אחד, צורת החשיבה של עובדי חברת החשמל השתנתה. יש הבנה לדרך התנהלות לא מונופוליסטית, לצורך בשינוי ולהכנת החברה לתחרות. שניים, ביצענו בצורה מושלמת את שלב א' של תוכנית החירום ובכמעט מיליארד שקל פחות מהאומדן התקציבי. הדבר השלישי הוא הכניסה וההעמקה של נושא הייזום העסקי, ובעיקר הכנסת החברה לתחום התקשורת וכניסת החברה למיזמים בחו"ל כקבלן הקמה של תחנות כוח (EPC)".
- איך תיראה חברת החשמל אחרי השינוי המבני?
"חברת החשמל תמשיך להיות מונופול בתחום ההולכה והחלוקה. בתחום הייצור היא תאבד 20% ויותר, אבל תישאר דומיננטית כך שאני לא רואה שבמשק האנרגיה תהיה תחרות שאני לא יודע עד כמה היא רצינית. אגב, תחרות במשק האנרגיה תביא לעליית מחירים, ואת זה יודעים כולם".
- אם לא בחשמל, מאיפה החברה יכולה לייצר ערך?
"בעיניי תחום התקשורת הוא עוגן מרכזי. מעבר לכך, אפשר ללכת לכיוון של התפלה כי הידע בנושא כבר קיים בגלל הצורך שלנו במי-ים לקירור תחנות הכוח הפחמיות. אחרי זה ישנם פרויקטים כמו חשמול הרכבת שיכולים להיות מקור גדול להכנסות. וישנם כמובן האקזיטים מהחממות הטכנולוגיות שהקמנו".