גברים בגיל העמידה המשתמשים בנוגדי דיכאון נוטים יותר לסבול מהיצרות של כלי הדם, וכך להיות בסיכון גבוה יותר להתקפי לב ולשבץ, בהשוואה לאלו שאינם משתמשים בתרופות. אלו הנתונים העולים ממחקר שהוצג בשבת.
המחקר - שנעשה בתאומים - גילה ראיות לטרשת עורקים, כפי שנקבעה על-פי העובי הפנימי של עורק הראש, ללא קשר לסוג נוגדי הדיכאון שנלקחו.
שימוש בתרופות נוגדות דיכאון נמצא כגורם לעלייה של 37 מיקרון בעובי עורקי הראש, או בערך 5%. המחקר כלל יותר מ-500 גברים תאומים שגילם הממוצע 55, והוצג בכינוס של מדע הקרדיולוגיה האמריקני בניו-אורלינס.
בין 59 זוגות התאומים, בהם אחד האחים השתמש בנוגדי דיכאון והשני לא, אצל הגבר שהשתמש בתרופות עובי העורק היה גדול יותר ב-41 מיקרון.
כל שנת חיים נמצאה קשורה לעלייה של 10 מיקרון בעובי עורקי הראש, והעורקים של האחים שהשתמשו בתרופות היו בסופו של דבר "זקנים" יותר בארבע שנים בהשוואה לעורקים של אלו שלא השתמשו בנוגדי הדיכאון.
מחקרים קודמים בתחום גילו קשר בין דיכאון לסיכון גבוה יותר למחלות לב, אך המצב לא זוהה כסמן משמעותי להתעבות העורקים. מאחר שהחוקרים לא זיהו קשר בין הדיכאון עצמו להתעבות עורקי הראש, הסברה הייתה כי נוגדי הדיכאון ולא המצב עצמו הם שעומדים מאחורי הקשר.
המחקר מזכיר את העובדה שלתרופות ישנן תופעות לוואי שלא תמיד מרגישים בהן, ויש לקחת זאת תמיד בחשבון. לתרופות נוגדות דיכאון יש יתרונות רבים אך יש לשקול את השימוש בהן כל מקרה לגופו.
התיאוריה כי העלאת רמות כימיקלים מסוימים במוח, כמו הסרוטונין והנורפינפרין, בעזרת שימוש בנוגדי דיכאון, עלולה לגרום לכלי הדם להתכווץ ולכן לגרום לירידה בזרימת הדם לאיברים וללחץ דם גבוה יותר - גורם סיכון לטרשת עורקים.
