"המשפט בכל, אבל המשפט אינו הכל. כל מה שהמשפט יאמר הוא: אסור לך לפעול בניגוד לחוק. אם אתה לוקח שוליים רחבים או שוליים צרים, זאת כבר בעיה לא משפטית". כך אומר נשיא בית המשפט העליון לשעבר,
אהרן ברק. לדעתו, אם מצב זה גורם לקיפאון ניהולי - האשמה מוטלת על הפקידים ולא על היועצים המשפטיים.
בראיון ל"עורך הדין", בטאון לשכת עורכי הדין, הוסיף ברק: "יכול להיות שישנם יועצים משפטיים שהם כל כך מפוחדים, אז צריך להרגיע אותם. ואם ישנם כל כך הרבה מנהלים שמפחדים, אז צריך להרגיע אותם. המשפט העסקי נותן המון שיקול דעת. תפקיד היועץ המשפטי הוא לקבוע את הגבולות של שיקול הדעת הזה, אבל בתוך גבולות המינהל הציבורי - חופשי לפעול".
ברק מסכים, כי הגידול במספר עורכי הדין תורם להגדלת מספר התיקים בבתי המשפט. עם זאת הוא סבור, כי העומס לא גורם לעיוות דין. "מה שנדרש הוא ייעול המערכת השיפוטית, הוספת שופטים ועוזרים, ומאמצים נמשכים להקטנת מספר התיקים הנכנסים", הוא אומר. עם זאת ברק מדגיש, כי תוספת שופטים אינה יכולה לעמוד לבדה, ובין היתר יש להגדיל את התמקצעות השופטים ואת הגישור בתוך המערכת.
ביחס ליוזמתו של שר המשפטים,
יעקב נאמן, בדבר בוררות חובה אליה יישלחו הצדדים בידי בית המשפט, נמנע ברק מלהביע דעה. לדעתו, זוהי פגיעה בזכות החוקתית של גישה לבית המשפט, "אבל היא יכולה להיות בסדר אם היא מידתית. אני לא בדקתי את המידתיות שלה. אני בטוח שאלה שעוסקים בזה נתנו את דעתם על השאלה".
כאשר נשאל ברק על הבעיה העיקרית של המשפט בישראל, נקב בתשובה בתחום דיני המשפחה, "שם הדברים לא זזו עוד מהתקופה הטורקית. צריך לאפשר יותר אוטונומיה של הרצון הפרטי, תוך שמירה של המסגרות האחרות". לדעת ברק, יש למצוא דרך לאפשר להינשא ל"רבים מאוד" שאינם רוצים לעשות זאת על-פי ההלכה.
ברק הוסיף: "המשפט החוקתי מחכה לסיום מפעל חוקי היסוד. בינתיים אני חושב שבית המשפט עושה עבודה חשובה בפירוש שהוא נותן לחוקי היסוד, אבל כמובן שיש גבול למה שאפשר לעשות. צריך להמתין להמשך מפעל חוקי היסוד, או שצריך להכריז שהוא הסתיים. גם זאת אפשרות. אפשר לבחור אסיפה מכוננת חדשה, שתקח את כל הפרויקט הזה ותסיים אותו.
"אם היו מקדמים את מפעל החוקה עכשיו, הייתי מאוד שמח. הם לא עושים את זה. אז יכול להיות שהוא מת. אם כך, אז צריך להודיע על מותו. אני חושב שהמוסדות הפוליטיים צריכים לתת את ההצהרה הזאת".
ברק אינו רואה כל בעייתיות בכך שהכנסת הפכה את הלכת אפרופים בנוגע לפרשנות חוזים. בהלכה זו קבע ברק, כי לבית המשפט יש מרחב ניכר בפירוש דעתם של הצדדים. הכנסת קבעה, כי מרחב זה קיים רק כאשר דעתם של הצדדים אינה ניכרת מתוך החוזה עצמו. "כל עשייה שיפוטית בתחום המשפט הפרטי כפופה לכוחה של הכנסת להכניס בזה שינוי", הוא אומר. "הם יכולים לשנות כל סעיף של חוק החוזים".
לעומת זאת, ברק מותח ביקורת על האופן בו בוצע התיקון (כהצעת חוק פרטית ולא כהצעה של משרד המשפטים). הוא גם עוקץ את התיקון: "אם אנחנו לא רוצים לעשות מה שהעולם הגדול עושה, אם אנחנו רוצים ליצור איזו יצירה ישראלית מקורית, זו זכותנו".