מחקר ישראלי שפורסם בימים אלה במגזין הרפואי היוקרתי New England Journal of Medicine, מראה שמדד מסת הגוף (BMI) כבר בגיל 17 מנבא סיכון הן לסוכרת והן למחלת לב בגילי 40-30.
ואולם, בעוד שעבור מחלת לב, מדדי מסת הגוף בגיל 17 (כולל בערכים הנחשבים כיום תקינים) וגם בגיל 30 תורמים כל אחד בנפרד לניבוי הסיכון, הרי שמדד מסת הגוף בגיל 30 סמוך יותר להופעת המחלה הוא הדומיננטי בניבוי סוכרת. הבדל זה בין סוכרת למחלת לב (שאומתה בכל המקרים בצנתור) מציע מנגנונים שונים בהתפתחות שתי המחלות, ויש לו השלכות מרחיקות-לכת בתכנון גישות התערבותיות להתגבר על עליית השכיחות של שתי המחלות באוכלוסיה בכלל ובבוגרים צעירים בפרט.
מחקר מעקב, שנערך לאורך 17 שנים בקרב מעל 37,000 גברים בריאים אנשי קבע בצה"ל, מצא שבעוד שמחלת הסוכרת מסוג 2 קשורה בשינוי מסת הגוף מגיל ההתבגרות ועד הבגרות המוקדמת (גילאי 40-30) ובמדד מסת הגוף סמוך לאבחנה, הרי שלהערכת הסיכון למחלות לב למדד מסת הגוף כבר בגיל ההתבגרות ובתוך הטווח התקין ערך מנבא ייחודי.
צוות המחקר המשותף, בראשות ד"ר אמיר תירוש (בית-חולים תל השומר ואוניברסיטת הרווארד בארה"ב), פרופ' איריס שי ופרופ' אסף רודיך מאוניברסיטת בן-גוריון, וכן קבוצת חוקרים מבית-החולים תל השומר ומחיל הרפואה, בדק את הקשר בין מדד מסת הגוף בגיל 17, כפי שנמדד בלשכת הגיוס, לבין הופעת סוכרת מסוג 2 או מחלת לב בגילי 47-25, תוך כדי לקיחה בחשבון של מכלול גורמי הסיכון הקשורים לשתי מחלות אלו (כגון גיל, רמת סוכר ושומנים בדם בצום, ערכי לחץ דם, פעילות גופנית, עישון, היסטוריה משפחתית וכן הלאה). הקשר נבחן בכל טווח מדד מסת הגוף, כולל זה הנחשב לחלוטין תקין (מתחת ל-25 ק"ג/מ'2). מערך המעקב הרפואי של אנשי הקבע בצה"ל מאפשר בחינת קשר זה תוך עידכון מתמשך של גורמי הסיכון השונים לאורך תקופת המעקב, המתקבלים מהבדיקות התקופתיות המקיפות שעוברים כל אנשי הקבע בצה"ל אחת ל-5-3 שנים.
מהמחקר עולה כי בין גיל 17 לגיל 30 חלה עלייה ממוצעת של כ-0.3 יחידות BMI לשנה, המצטברת לעלייה של כ-15 ק"ג. במהלך שבע-עשרה שנות מעקב (בממוצע), אובחנו בקרב הגברים הצעירים 1,173 מקרים חדשים של סוכרת (על-פי מדידות סוכר בדם) ו-327 מקרים חדשים של מחלות לב (שהוכחו כולם בצנתור).
