ויקיליקס חושף: יחסים ביטחוניים בין בחריין למוסד

אתר ההדלפות ויקיליקס חוזר (יום ו', 8.4.11) לכותרות, עם פרסום שורה של מסמכים דיפלומטיים אמריקנים הנוגעים לישראל. הפרסומים אודות המסמכים הופיעו בעיתון ה"גרדיאן" הבריטי ובשורה של כלי תקשורת בישראל. המסמכים שנחשפו נוגעים, בין השאר, ליחסים בין המוסד למדינות ערב, הערכות משרד החוץ בנוגע לסיוע טורקי לגרעין האירני, הערכות בנוגע להסלמה הצפויה במלחמה הבאה עם חיזבאללה, וכיצד חשב יואב גלנט - שכמעט מונה לרמטכ"ל - לטפל בחמאס. להלן המידע האצור באותם מסמכים:

• אחד המסמכים שפורסמו מתאר את מערכת יחסים בין מלך בחריין למוסד הישראלי. על-פי מברק של משרד החוץ האמריקני מה-15 בפברואר 2005, בתום פגישה עם חאמד מלך בחריין, דיווח השגריר וויליאם מונרו כי המלך "חשף שבחריין כבר מקיימת קשרים עם ישראל בדרגי המודיעין והביטחון (לדוגמה המוסד) ורמז שבחריין תהיה מוכנה להתקדם גם בתחומים אחרים".

• מסמך אחר מגלה כי נציגי ישראל אמרו בשיחות אסטרטגיות עם האמריקנים כי אנקרה מסייעת לטהרן להפר את הסנקציות שהטילה עליה מועצת הביטחון, ודרשו מארה"ב ללחוץ על טורקיה. מנהל המרכז למחקר מדיני במשרד החוץ, נמרוד ברקן, אמר לצרפתים כי טורקיה מספקת חומרים לתוכנית הגרעין של אירן. הצרפתים העבירו בהמשך דיווח בנושא לוושינגטון. ברקן ציין כי "טורקיה מפרה את הסנקציות ומאפשרת לבנק מלה האירני לסחור בלירה הטורקית. היא פותחת נמלים טורקיים לסחורות אירניות בדרכן לאירופה. במקביל, נמשכת אספקת משלוחי הנשק מאירן, בעיקר ברכבות דרך טורקיה לסוריה ומשם לחיזבאללה".

• ישראל צופה שהמלחמה הבאה עם חיזבאללה תהיה קשה הרבה יותר ממלחמת לבנון השנייה. כך עולה מתמלילי הדיאלוג האסטרטגי בין בכירים במערכת המודיעין הישראלית לבכירים בממשל האמריקני. על-פי הדיווחים שהועברו, חיזבאללה התחזק פי כמה וכמה לעומת מצבו לפני המלחמה האחרונה, הגדיל את מספר הרקטות שברשותו, את הטווח שלהן ואת מידת דיוקן. הארסנל של חיזבאללה כלל, נכון למועד הדיווח, לפחות 20 אלף קטיושות מדגם גראד, בעלות טווח של עד 40 קילומטרים, מאות רקטות לטווחים ארוכים יותר, בקוטר 220 מ"מ ו-302 מ"מ, כמה מאות טילי פג'אר, מאות משגרי טילים, טילי כתף נגד מטוסים, מאות טילים מונחי כבלים מתקדמים וטילים נגד טנקים.

• האלוף יואב גלנט, שברגע האחרון נמנע מינויו לתפקיד הרמטכ"ל ה-20, אמר לאמריקנים לפי מסמך אחר שהודלף כי ישראל לא החליטה עדיין אם להתנהל לפי האינטרס שלה לטווח הקצר, לפיו החמאס ישלוט היטב בעזה ויאכוף את הרגיעה, או לפי האינטרס לטווח הבינוני - להחליש את שלטון החמאס בעזה. האינטרס הישראלי לטווח הארוך, לפי גלנט, הוא למנוע מצב של שליטה ישראלית מחודשת בתוך הרצועה. הדברים נאמרו כשנה לאחר מבצע "עופרת יצוקה", ובהם למעשה חשף גלנט את הבלבול השורר בצמרת המדינה, בנוגע ליחסה כלפי שלטון חמאס בפרט, והאסטרטגיה לגבי המענה הביטחוני בכל הנוגע לסכנות מרצועת עזה, בפרט.