על-פי מחקר שנערך לאחרונה ושפורסם השבוע בכתב העת היוקרתי JAMA, נשים בגיל המעבר אשר השתתפו במחקר ה-WHI (המחקר המבוקר הגדול היחידי שבדק את השפעת טיפול הורמונלי חלופי על תחלואה ותמותה) ונטלו טיפול הורמונלי באסטרוגן בלבד במשך שש שנים, היו בסיכון נמוך בצורה משמעותית ללקות בהתקפי לב, בסרטן המעי הגס, בסרטן השד ובמוות כללי, בהשוואה לנשים שהשתתפו באותו מחקר אך קיבלו פלצבו (תרופה שאינה מכילה חומר רפואי).
הירידה המשמעותית ביותר בתחלואה על-פי מחקר זה היא הירידה בסרטן השד - ירידה של 23% בקרב נשים שקיבלו טיפול באסטרוגן בהשוואה לנשים שקיבלו פלצבו.
אצל קבוצת הנשים שהחלה את הטיפול באסטרוגן בשנים הראשונות של גיל המעבר, הייתה גם ירידה בתחלואה של מחלות לב, התקפי לב, סרטן המעי הגס ומקרי תמותה כללית. שיפור זה לא נצפה אצל נשים שהחלו את הטיפול בגיל מבוגר יותר.
המחקר עקב אחר 10,739 נשים, במשך יותר מעשר שנים, והוכיח שמגמת הירידה בסרטן השד נמשכה אצל הנשים שטופלו באסטרוגן גם שש שנים לאחר הפסקת הטיפול.
תוצאות המחקר מחזקות את ההשפעות המיטיבות שיש לטיפול ההורמונלי, חלופי באסטרוגן בלבד, בקרב נשים בגיל המעבר, ואת חשיבות התחלת הטיפול קרוב ככל הניתן להפסקת המחזור החודשי. כמו-כן המחקר מחזק את ההבדל בין טיפול הורמונלי באסטרוגן בלבד לעומת טיפול משולב בפרוגסטרון הנדרש לצורך הגנה על רירית הרחם (הנשים במחקר זה היו כולן לאחר הסרת רחם).
לדברי פרופ' ברי קפלן, יו"ר האיגוד הישראלי לגיל המעבר, "גם לגבי נשים בעלות רחם שזקוקות לתוספת הפרוגסטרון נמצאים כיום בישראל הורמונים חלופיים מדור חדש, בעלי מינון פרוגסטרון נמוך ב-80% מהמינון של תכשירים מהדור הקודם. המינון הנמוך של הפרוגסטרון יעיל בכל הקשור להגנה על רירית הרחם במידה זהה למינונים הגבוהים הקיימים בתכשירים האחרים".
עוד מוסיף פרופ' קפלן כי לאור זאת יש להסיק שגם הטיפול המשולב של אסטרוגן ופרוגסטרון המצוי היום בשוק מפחית את הסיכון וכל זאת בשימת דגש על סוג הפרוגסטרון, מינון וצורת מתן.
