שופטי בית המשפט העליון מותחים ביקורת קשה על הסחבת מצד המדינה בטיפול בבעיית מלונות ים המלח, הנובעת מירידתו המתמדת של מפלס הים בשל פעילות הכרייה של מפעלי ים המלח.
בג"ץ הוציא (ה', 14.4.11) צו על תנאי, המורה למדינה להודיע בתוך שלושה חודשים באיזו מן החלופות בחרה: קציר מתמיד של המלח, בניית לגונה שתפריד בין הבריכה המתועשת לבין בתי המלון, או העתקת בתי המלון ממקומם. בהחלטה מותחים השופטים
אליעזר ריבלין,
אשר גרוניס ו
ניל הנדל ביקורת נדירה בחריפותה על התנהגות הממשלה:
"שוכנענו כי אין מנוס מכך [הוצאת הצו - א.ל] משכלו כל הקיצין וחלפו כל הזמנים... ההחלטה מבוששת לבוא; שנים חלפו, כאמור, מאז הגשת העתירה; הוקמה חברה מיוחדת שנועדה לקדם את הפתרונות וליישמם; נבחרו מנהלים לה, ונערכו בדיקות – ואף אלה לא היו באים לעולם אלמלא 'נוהל הדיווח' לבית המשפט שנתגבש בעתירה זו בעיקר ביוזמת המדינה.
"גם היום מבקשת המדינה לשוב ולדווח על 'התקדמות'. עד מחצית חודש מאי הקרוב, כך מבהירה המדינה, יחליט השר מהי החלופה המועדפת (להזכירכם: מבין שלוש חלופות ידועות ומתוחמות מזה עידנים) ועד חודש אוגוסט הקרוב, כך מבהירה המדינה ניתן יהא להודיע מהי החלטת הממשלה". החלטת בג"ץ מקדימה לכאורה בחודש בלבד את המועד להחלטת הממשלה, אך בפועל משמעותה הכנסת הממשלה לסד המחייב אותה להחליט בזמן נתון.
ריבלין היה ביקורתי במיוחד בדיון בעתירת התאחדות המלונות בים המלח ואמר לנציגת המדינה, עו"ד דינה זילבר: "ראינו את ההודעה שלכם וההרגשה שלי לפחות שיש למדינה שעות משלה. שקוראים את העידכון, אז אומרים: מה קורה פה? בשנת 2007 קבענו לוח זמנים, בשנת 2009 לא יודעים מה הפתרון המועדף, בשנת 2010 חשבו שיודעים מה הפתרון המועדף, ובשנת 2011 צריך להחליט, מתי יחליטו אם כך?"
זילבר השיבה שההכרעה נתונה בידי שר התיירות, סטס מיסז'ניקוב, הצריך לבחור בין החלופות שהוצגו בפניו. לדבריה, "זה משהו שכרוך בהשקעות ויש לכך השלכות. נמסר לנו שהוא צריך להכריע לקראת אמצע מאי".
ריבלין הגיב בסרקזם: "הכותרות שלכם ממש מצחיקות. להחליט על הקמת המדינה לקח פחות זמן. יש כאלה שרוצים את החלופה של ים המלח ויש אינטרסים מאחורי כל החברות האלה, אך בא השלטון ואומר: לי אין אינטרסים ולכן אני מחליט. יש עוד אפשרות -שהשלטון אומר: למה שאחליט, שבג"ץ יחליט".
זילבר הודתה, כי ייתכן שגם החלטתו של מיסז'ניקוב לא תהיה סוף פסוק: "הסיבה שמיהרו עכשיו הינה הניסיון להשפיע על אותה תוצאה שאמורה להתקבל על-ידי השר. יש ניסיון להשפיע על שר התיירות. לא בטוח שהממשלה תאמץ החלטה של השר ואנו סבורים שיש לאפשר לממשלה להמתין עד קבלת החלטה סופית".
בתשובה לשאלתו של ריבלין, האם ראוי שבג"ץ יורה לממשלה להחליט, אמר בא-כוח העותרים, עו"ד גדעון פישר: "חייבים להחליט וזו לא זכות. לא תהיה החלטה - אין ואקום. כרגע המלונות הולכים וממשיכים לשקוע בתוך עצמם, הגנרטורים ממאנים לעמוד בקצב של כריית המפעלים, והמדינה נהנית לקצור את הרווחים ממפעלי ים המלח". פישר הדגיש, כי המלונות מבקשים להגיע לפתרון של קבע, ולא לפתרון ביניים הצפוי להציב שוב את הבעיה בשנת 2030.
