נימוק מקורי לפסילת שופט: נאשם ביקש לפסול את השופט בעניינו, בנימוק שלפני עשר שנים היה השופט פרקליטו-שלו. נשיאת בית המשפט העליון,
דורית ביניש, דחתה (ו', 15.4.11) את הבקשה.
ודים גיאסוב עומד לדין בפני שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
אליהו ביתן, בעבירות סמים ואישומים נוספים. לאחר הישיבה העשירית וערב תחילת ההוכחות, ביקש גיאסוב לפסול את ביתן, בנימוק שהלה היה פרקליטו בהליך פלילי אחר בשנת 2001, ולפיכך הוא מכיר את עברו הפלילי ונוצר חשש ממשי למשוא פנים.
ביתן דחה את הבקשה, באומרו שכלל אינו זוכר את גיאסוב ואת התיק שבו כנטען ייצג אותו. סיבה נוספת לדחיית הבקשה הייתה השיהוי הניכר שבו הועלתה, שכן החוק קובע במפורש שיש להגיש בקשת פסילה מיד כאשר נוצרת העילה לכאורה שמאחוריה.
ביניש דחתה את ערעורו של גיאסוב. לדבריה, די בשיהוי על-מנת לדחות את הבקשה, במיוחד לנוכח העובדה שהתיק מתנהל מזה שנה וגיאסוב מצוי במעצר, כך שפסילתו של ביתן דווקא תפגע בו. ביניש הוסיפה:
"המערער טרח לצרף לערעור תצלום של פרוטוקול ההליך הקודם, ממנו עולה כי אכן יוצג על-ידי עו"ד ביתן. אולם גם אם נניח שעורך דין זה הינו השופט ביתן, דבר עליו לא הובאה ראיה ממשית, הרי שמהפרוטוקולים עולה כי ייצוגו של המערער בידי השופט בהיותו עורך דין אירע לפני עשור ולא עלה על חודשים ספורים, וכן כי שירותיו של השופט כעורך דין נשכרו רק לקראת סיום ההליך".
עוד אומרת ביניש: "כל מקרה בו קוימו יחסי עו"ד-לקוח בעבר בין שופט ובעל דין בהווה יש לבחון לפי נסיבותיו, ולקבוע האם יחסים אלו מקימים חשש ממשי למשוא פנים כלפי מי מבעלי הדין בהווה. בין השיקולים השונים שינחו את בית המשפט בבחינה זו ניתן למנות את משך הקשר ואת עוצמתו, את המידה בה קשור העניין בו ייצג השופט את בעל הדין לעניין הנדון בפניו כעת, וכן את משך הזמן שעבר מאז ייצג השופט, בהיותו עורך דין, את בעל הדין.
"במקרה דנן, קבע השופט ביתן כי אינו מכיר את המערער, אינו זוכר אותו ואינו זוכר את התיק בו נטען כי יוצג על ידו. ככל שאכן ייצג השופט את המערער בעבר היה זה ייצוג קצר, שהסתיים לפני שנים רבות, ועסק בעניין אחר, שאינו נושא קשר ענייני או מהותי לאישומים נשוא ההליך הנוכחי. בנסיבות אלו, אין ביחסי עו"ד-לקוח בעבר כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים".
