"סכסוך בין שכנים, אין ערכאה שיפוטית אשר בכוחה להביא לפתרונו, אם אין השכנים עצמם משכילים למצוא לדרך ליישבו". כך אומר שופט בית משפט השלום בתל אביב, מנחם קליין. קליין דחה (יום א', 17.4.11) את בקשתה של שרה שריד להוציא צו נגד שכניה ברמת-גן, בעילה של "הטרדה מאיימת". מהחלטתו עולה, כי מדובר בסכסוך על מקומות חניה הצמודים לבניין, וקליין מעיר, כי טוב היו עושים הצדדים אם במקום להשחית את זמנם וכספם בבית המשפט, היו שוכרים מודד מוסכם שיקבע את חלקו של כל אחד מהם. קליין מרחיב בפתח פסק הדין בקושי לפסוק בסכסוכי שכנים: "אין גבול למוקדי החיכוך האפשריים ואין קץ ואין תכלה לאפשרויות הפגיעה, ההטרדה וההצקה כיד הדמיון בנפשו של אדם, וסיומו של סכסוך - מי ישורנו. גם אם תוכרע בהא מחלוקת אחת - יארבו אחרות בעיקולה של סמטה אפילה. הכא האחד זוכה (והאחר בוכה), והתם מתהפכות היוצרות וחוזר חלילה וחס. וכאילו לא די לנו צרות הסובבות עמנו מחוץ, מצאו להם הצדדים להוסיף יגון על יגוננו וצרה על צרתנו בסכסוך אחים, בביתנו פנימה". לדעת קליין, את הסכסוך הנוכחי ניתן היה למנוע אם היו כל הצדדים לפעול בפחות קטנוניות, אילו היו חפצים בכך באמת ובתמים. הוא מציין בתסכול שניסה לפשר ביניהם, אך ללא הועיל משום שהם "תובעים להם איש זכות עלבונו והשליכו אחרי גבם כבוד האדם ויחסי רעות". את עיקר ביקורתו מפנה קליין כלפי שריד, תוך שהוא רומז שהגישה תצהיר כוזב: "יש ציפייה מאישה המלווה בייצוג משפטי הולם שתקפיד על קוצו של יו"ד, בטרם היא חותמת על תצהיר המאשר את העובדות המפורטות בבקשתה ותוודא גם, כי עובדות אלו ניתנות להוכחה ויש להן בסיס ראייתי".

מה בדיוק מפריע?

בנה של שריד הגיש לבית המשפט תקליטורים הנושאים את הכתובת "הטרדות מיניות", שלטענתו אמו סבלה מהן. קליין אומר בסרקזם: "עיינתי היטב בתקליטורים בלשכתי בבית המשפט ולא מצאתי דבר מהחשדות. לקחתי את התקליטורים אלי הביתה וניסיתי את מזלי עם מכשור אלקטרוני מתקדם יותר, וגם בכך לא מצאתי דבר". קליין מסכם ואומר, כי נראה שהדבר היחיד המפריע באמת לשריד הוא העובדה שעל בנה ובתה לחנות הרחק מביתה בבואם לבקר אותה. כאמור, הוא מציע לצדדים ליישב את המחלוקת על מקומות החניה בצורה פשוטה, ומסיים בכך שהוא מבקש מבנה של שריד לשכנע אותה להגיע להסדר סביר עם שכניה, גם אם הדבר כרוך בוויתור מסוים מצידה.