יצרנית רהיטי הילדים בייביס תפצה ב-400,000 שקל את היבואנית דוורון, בעקבות סכסוך ממושך בין השתיים. כך פסקה (14.4.11) שופטת בית משפט השלום בחיפה,
חנה לפין-הראל.
דוורון, שיוצגה בידי עו"ד ליאורה ביין-אלון ממשרד דן ביין, תבעה מבייביס מיליון שקל בשתי טענות עיקריות. האחת: אי-אספקת מיטות שיוצרו במפעלים בסין, שעבדו עבור בייביס, ויובאו ארצה לשיווק בלעדי בידי דוורון, אך נמכרו על-ידי בייביס לצד שלישי.
הטענה השנייה והמרכזית נגעה לחיובה של דוורון לבצע recall ל-3,300 כיסאות ביטוח ("סל-קל") ומושבי תינוקות לרכב, אשר יוצרו בידי בייביס. זאת, לאחר שהתברר שהסימון לפיו הכיסאות עומדים בתקן האירופי היה כוזב, ומכון התקנים הישראלי גילה בהם ליקויי בטיחות חמורים.
בפתח החלטתה מציינת לפין-הראל, כי חלק ניכר מהעדויות ששמעה היו "מתחכמות ומתחמקות ולא תמיד נאמרה כל האמת", ולפיכך רב הנסתר על הנגלה בנוגע לעילות הסכסוך בין הצדדים. היא גם מותחת ביקורת על עורכי הדין משני הצדדים, אשר ניהלו הליכים מיותרים והגישו סיכומים ש"היו מוגזמים בהיקפם ובמהותם" וכללו מושגי יסוד שיש להעביר לסטודנטים ולא לבית המשפט. לדבריה, ניהול ההליך גבל בניצול לרעה של הליכי בית המשפט, מצד שני הצדדים.
לפין-הראל קובעת אחריות אישית של יעקב ברוש, מנכ"ל בייביס, שהיה אחראי על ייבוא הכיסאות הפגומים ועל הפרת החוזה לייבוא המיטות. מקצת מטענותיו היא מכנה במילים "עזות מצח" ו"עלבון לאינטליגנציה". לפין-הראל דוחה חד-משמעית את ניסיונותיו של ברוש להטיל את האחריות על דוורון ועל מכון התקנים, וקובעת שהוא אשר התרשל כאשר ייבא ארצה את הכיסאות שלא עמדו בתקן. לאור כל זאת, חויב ברוש אישית בתשלום לצד בייביס.
דוורון ביקשה לחייב את הנתבעים בתשלום הוצאות בסך 355,000 שקל. לפין-הראל זיכתה אותה ב-75,000 שקל בלבד, תוך שהיא שבה ומציינת את ההליכים המיותרים שננקטו ואת התחושה הקשה בדבר ניצול ההליכים והעובדה שאין צורך לשלם אגרה תמורת כל בקשה.
