ממשלת ישראל מגישה מדי שנה ל
מבקר המדינה וליו"ר הכנסת את הדיווח הכספי על פעילותה. הדוחות הכספיים נחתמו על-ידי החשב הכללי,
שוקי אורן, כמי שנושא באחריות לעריכת הדוחות הכספיים המאוחדים של ממשלת ישראל ועל-ידי החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי, רו"ח יוסי איצקוביץ, שערך את הדוח. הדוחות הועברו על-ידי שר האוצר,
יובל שטייניץ, ליו"ר הכנסת,
ראובן ריבלין, ומבקר המדינה,
מיכה לינדנשטראוס, ב-1 במאי.
גירעון הממשלה החשבונאי לשנת 2010 הסתכם בכ-130 מיליארדי שקלים לעומת כ-30 מיליארדי שקלים גירעון תקציבי.
הדוחות הכספיים ערוכים בהתאם לתקני חשבונאות המבוססים על תקני חשבונאות בינלאומיים, וכוללים לראשונה נתונים כספיים מבוקרים על-ידי רואי חשבון חיצוניים, בגין 44 משרדי ממשלה ויחידות סמך שתקציבם מהווה כ-34% מהיקף תקציב ההוצאות של כלל משרדי הממשלה, זאת לעומת 24 משרדים ויחידות סמך המהווים כ-17% מהתקציב אשתקד.
הדוחות הכספיים כוללים מידע בדבר ביצוע תקציב המדינה, מאזן נכסים מול התחייבויות, דוח על הביצוע הכספי (דוח רווח והפסד), דוח על השינויים בנכסים נטו, ניתוח פיננסי תמציתי, וביאורים לדוחות הכספיים. הדוחות הכספיים מספקים לממשלה, לכנסת ולכלל הציבור תמונת מצב מקיפה במטרה להביא לשקיפות ראויה ועמידה באחריותיות (accountability) כלפי הציבור הרחב על האופן בו הרשות המבצעת, מנהלת את כלל המשאבים הציבוריים שהופקדו בידיה. אגף החשב הכללי קידם בשנים האחרונות רפורמות משמעותיות באופן הדיווח הכספי של הממשלה, במטרה להביא לשיפור באיכותם, מהימנותם ולהגברת הרלוונטיות של המידע המוצג בהם, לרבות אימוץ תקני חשבונאות המבוססים על תקני חשבונאות בינלאומיים והרחבה משמעותית של תהליך הביקורת החיצונית על הדוחות הכספיים במשרדי הממשלה. דוחות כספיים מהימנים מהווים מקור מידע מרכזי להכרת נכסי המדינה והתחייבויותיה ומהווים בסיס לשיפור תהליכים משמעותיים שונים, תוך ראייה ארוכת טווח.
שר האוצר, יובל שטייניץ: "דוח כספי הערוך על-פי עקרונות חשבונאים מקובלים ואשר מלווה בביאורים כדין, בצירוף מערכת הכוללת את ניתוחיו הפיננסיים, מהווה כלי רב ערך לקבלת החלטות ובקביעת מדיניות כלכלית. הדוחות הכספיים מספקים תמונה שלמה ומקיפה בדבר מצבה הפיננסי של הישות וניתן ללמוד מהם על יציבותה, נקודות התורפה והיתרונות שלה, מגמותיה ועוד. כמו-כן, לדוחות הכספיים ישנה תבנית מובנית, מוכתבת וקבועה המייצרת בסיס ומכנה משותף להשוואה בין נתוני ממשלות שונות. הצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-
OECD, שהינה אבן חשובה בהשתלבות מדינת ישראל בכלכלה הגלובלית, מחייבת את ממשלת ישראל בעמידה בסטנדרטים בינלאומיים מתקדמים ובכללם שקיפות ראויה ודיווחים כספיים איכותיים ומהימניים.
החשב הכללי, שוקי אורן, הוסיף: "אגף החשב הכללי קידם בשנים האחרונות רפורמות משמעותיות באופן הדיווח הכספי של ממשלת ישראל, במטרה להביא לשיפור באיכותם, מהימנותם ולהגברת הרלוונטיות של המידע המוצג בהם. בדוחות הכספיים של הממשלה לשנת 2010, הושם דגש על מעבר לניהול ודיווח כספי מבוקר על-ידי רואי חשבון חיצוניים, והם כוללים לראשונה נתונים כספיים מבוקרים, בגין מרבית משרדי הממשלה ויחידות הסמך - נתוניהם של 44 משרדי ממשלה ויחידות סמך, מתוך סך של 86, הינם מבוקרים".
אורן הוסיף כי "הדוחות הכספיים, כמו בכל ישות כלכלית, מטרתם לספק מידע כספי אשר יהיה שימושי למגוון רחב של משתמשים לצורך הערכה וקבלת החלטות. למרות השיפור הרב באיכות המידע, עדיין ארוכה הדרך אל המטרה של דוחות אשר ישקפו באופן מלא את המצב הפיננסי וכלל הפעילות הכלכלית של המדינה וגופיה. החוסר העיקרי הינו בתחום נכסי המדינה.
החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי, רו"ח יוסי איצקוביץ, שערך את הדוחות ציין כי "הדוחות הכספיים של ממשלת ישראל הוצגו לראשונה בשנת 2010 בדרך של איחוד דוחותיהם הכספיים של 59 החברות הממשלתיות הנמצאות בשליטת הממשלה לצרכי דיווח כספי, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בתקן חשבונאות ממשלתי מספר 6- "דוחות כספיים מאוחדים ונפרדים (מעודכן 2010)". החברות הממשלתיות אוחדו כאמור בגין שנת 2010, לרבות הצגה מחדש של נתוני ההשוואה לשנת 2009. הצגת מצבה הכספי של הממשלה ותוצאות פעילויותיה במתכונת מאוחדת, מביאה למשתמשי הדוחות, לראשונה, מידע כלכלי בדבר פעילותה של הממשלה הרחבה, על כל זרועותיה, בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים לדיווח כספי".
