צוות החוקרים אסף נתונים על 5,431 גברים ונשים, בגילאים 35 עד 55 בשנת 1985, שהשתתפו במחקר ארוך טווח.
בין השנים 1999-1997 המשתתפים נשאלו כמה שעות שינה בילו בממוצע בשבוע, ואותה שאלה נשאלה גם בין השנים 2004-2003 לאחר מעקב של 5.4 שנים, בממוצע. אלו שדיווחו על שינויים בדפוסי השינה הושוו עם אנשים שמשך השינה שלהם נשאר דומה לאורך תקופת המחקר.
בין השנים 2004-2003 כל משתתף עבר סדרת מבחנים סטנדרטיים שבחנו את הזיכרון, הסקת מסקנות, אוצר מילים, מצב קוגנטיבי כללי ורהיטות ושטף דיבור.
החוקרים גילו כי במהלך המחקר, 58% מהגברים ו-50% מהנשים המשיכו לישון את אותו מספר שעות בלילה. יחד עם זאת, 7.4% מהנשים ו-8.6% מהגברים העלו את מספר שעות השינה שלהם מ-7 ל-8 שעות בלילה. שינוי זה בדפוסי השינה נמצא קשור לניקוד נמוך יותר בשישה מבחנים שבדקו תפקוד קוגנטיבי, בהשוואה לאנשים שמשך השינה שלהם לא השתנה.
רק ניקוד במבחנים שבדקו זיכרון מילולי קצר טווח לא הושפעו משינה ממושכת מדי.
בנוסף, כ-25% מהנשים וכ-18% מהגברים דיווחו על ירידה במשך השינה - פחות משש, שבע או שמונה שעות בלילה. שינוי זה נמצא קשור לניקוד נמוך יותר בשלושה מבין המבחנים הקוגנטיביים - הסקת מסקנות, אוצר מילים ומצב קוגנטיבי כללי. למרבה הפלא, עלייה במספר שעות השינה משש שעות או פחות לא הייתה בעלת השפעה מועילה.
מספר מחקרים שנעשו בעבר הראו כי מספר שעות שינה מועט מדי או רב מדי מעלה את הסיכון למוות, להתקפי לב או לשבץ ולבעיות בריאות אחרות.
שעות שינה מספיקות הן דרך טובה לסייע לתפקוד המוח, משום שהן מאפשרות לו להתרכז ולעבד מידע חדש טוב יותר ומהר יותר. למרות זאת, עדיין לא ברור מדוע שינה ממושכת אינה בריאה, למרות שייתכן כי היא מרמזת על בעיות בריאות אחרות.
החוקרים הדגישו כי כדי להשאר בריאים, השינה לא פחות חשובה מהתזונה או מהפעילות הגופנית.