שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע,
נחמה נצר, הורתה (27.4.11) למשטרה לחשוף בפני נאשם את נוהל המרדפים על-פיו פועלים השוטרים.
סולימאן אל-נבארי מואשם בכך שנהג במהירות של 138 קמ"ש, לא נענה להוראת שוטר לעצור, הגביר את מהירותו והיה צורך לנהל אחריו מרדף. בשל כך הוא מואשם בסיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
אל-נבארי טוען שכלל לא נוהל אחריו מרדף, ועל-מנת להוכיח טענה זו, ביקש לחשוף את נוהל המרדפים של המשטרה. האחרונה טענה, כי מדובר בנוהל בסיווג "שמור" ולפיכך לא חל עליו חוק חופש המידע.
נצר ציינה, כי בתי המשפט הרחיבו את המושג "חומר חקירה" אותו יש לחשוף בפני נאשמים, כך שגם מסמכים וחומרים שאינם קשורים, לא לאישום ולא לנאשם, אך עדיין מקיימים אחר זיקה ולו שולית לאישום, ייחשבו כ"חומר חקירה". לעומת זאת נקבע, כי "תרשומות פנימיות" של רשויות אכיפת החוק אינן מהוות חומר חקירה.
לגבי נוהל המרדפים אומרת נצר, כי "נוהל משטרתי, שמעצם טיבו וטבעו אינו נוגע לתיק מסוים או להליך ספציפי, אלא הוא בגדר נייר עמדה של גורמי החקירה המכוון להנחיל נוהג מוסדר, עקבי ומבוקר של פעילות משטרתית-חקירתית, כזו או אחרת, אינו בגדר סיכום ואף לא בגדר 'תרשומת פנימית' וכל שכן, שאין בו משום ניתוח או הסקת מסקנות, על בסיס חומר ראיות גולמי בתיק מסוים".
נצר מוסיפה: "הואיל וכפי שנאמר לעיל, כל חומר הקשור ולו באופן עקיף לאישום ונוגע ליריעה הנפרסת במהלך האישום הפלילי הוא בגדר חומר חקירה, כי אז בוודאי שאין להלין ולהשיג על עתירת הנאשם להעמיד לעיונו את הנוהל הנזכר.
"משכך, ברור כי תגובת המאשימה כי מדובר בנוהל בסיווג 'שמור' וככזה, הוא אינו נגיש לציבור על-פי חוק חופש המידע, לא די בה, כדי לשלול זכותו של נאשם, לא רק מפאת מרכזיותה של זכות הנאשם להליך הוגן, אלא ובעיקר לאור הזיקה והרלוונטיות של אותו מסמך להגנת הנאשם".
נצר אומרת, כי היא עיינה בנוהל ו"לא מצאתי נימוק העשוי להצביע על צורך בחסיונו של המסמך, במיוחד כאשר אין בהוראות הנוהל משום חשיפה של דרכי פעולה, אמצעים טכנולוגיים ואחרים שבהם עושות שימוש רשויות החקירה. מתקשה אני לראות כי יש בחשיפת הוראות הנוהל משום העמדת סיכון לשלום הציבור ובטחונו".
