אפילו כרס קטנה עלולה להכפיל את הסיכון למוות בקרב מי שסובלים ממחלת לב כלילית.
באחד המחקרים המקיפים מסוגו נמצא כי מי שסובלים ממחלת לב כלילית, ויש להם אפילו כרס קטנה, נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות מאלו שהשומן מצטבר במקום אחר בגופם. ההשפעה התגלתה אפילו בקרב מי שמדד מסת הגוף שלהם (BMI) שלהם תקין. ממצאי המחקר של Mayo Clinic פורסמו בגיליון מאי של כתב העת Journal of the American College of Cardiology.
החוקרים ניתחו נתונים ביחס ל-15,923 בני אדם שסובלים ממחלת לב כלילית. מקור הנתונים היה מחמישה מחקרים שונים שנערכו ברחבי העולם. החוקרים מצאו כי מי שסובלים ממחלת לב כלילית ומהשמנת יתר במרכז הגוף, אשר נמדדת לפי היקף המתניים והיחס בין המתניים לירכיים, נמצאים בסיכון גבוה פי שניים למוות. הסיכון שווה-ערך לעישון של חפיסת סיגריות ליום או לשיעור כולסטרול גבוה מאוד, במיוחד בקרב גברים.
ממצאים אלה עומדים בסתירה לפרדוקס של ההשמנה - ממצא שעולה ממחקרים רבים אך נותר עד כה בגדר חידה - שעל-פיו סיכויי ההישרדות של מטופלים בעלי מדד מסת גוף גבוה ומחלות כרוניות דוגמת מחלת לב כלילית - גבוהים יותר בהשוואה למטופלים בעלי משקל רגיל.
"אנו חושדים שהפרדוקס של ההשמנה נובע מכך שמדד BMI אינו מדד טוב לשומן בגוף, משום שהוא אינו ממחיש את חלוקת השומן בגוף", אמרה ד"ר תייס קוטינהו, המחברת הראשית של דוח המחקר ועמיתה לקרדיולוגיה ב-Mayo Clinic. "מדד BMI ממחיש רק את היחס בין המשקל לגובה, אך נראה כי לחלוקת השומן בגוף חשיבות גבוהה יותר".
החוקרים הסבירו כי הוכח ששומן בקרביים פעיל יותר מבחינה מטבולית. הוא אחראי ליותר שינויים בכולסטרול, בלחץ הדם וברמת הסוכר בדם. מי שהשומן מצטבר במקומות אחרים בגופם, ובעיקר ברגליים ובעכוז, אינם מצויים בסיכון גבוה יותר.
על-פי החוקרים, על הרופאים לייעץ למטופלים שסובלים ממחלת לב כלילית ומדד מסת הגוף שלהם תקין, להפחית ממשקלם אם היקף המתניים שלהם גדול או אם היחס בין מתניהם לירכיהם גבוה. על-פי ד"ר קוטינהו, קל מאוד לערוך את המדידה: "על הרופא לקחת סרט מדידה ולהקדיש דקה מזמנו כדי למדוד את היקף המתניים והיקף הירכיים של המטופל".
במחקר נותחו ממצאים ביחס למטופלים מארצות הברית (רוצ'סטר, מינסוטה וסן פרנסיסקו, קליפורניה), מדנמרק, מצרפת ומקוריאה. מאחר שהממצאים מתייחסים לקבוצות אתניות שונות, הממצאים משקפים טוב יותר את המציאות.
