בשנת 2050 צפוי בישראל מחסור במים בהיקף של 845 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה). לפיכך, תוכנית שבה דנה (יום ג', 3.5.11) המועצה הארצית לתכנון ובנייה מציעה להקים חמישה אתרי התפלה גדולים חדשים שיספקו את צרכי המים בישראל. התוכנית הינה חלק מתוכנית המתאר הארצית לאתרים להתפלת מי ים שהוכנה על-ידי מנהל התכנון במשרד הפנים.
מן המידע שהוצג על-ידי רשות המים וצוות התכנון עולה כי בשנת 2050 תידרש התפלת מי ים בהיקף של 1750 מלמ"ש על-מנת לעמוד בצריכה הצפויה בישראל וברשות הפלשתינית. לשם השוואה, היקף ההתפלה הנוכחית בישראל עומד על כ-250 מלמ"ש בשנה.
אומדן הביקוש למים חושב לפי צריכה לחקלאות ולתעשיה, הקצאת מים לטבע, הפרשה בהתאם להסכמים מדיניים עם ירדן והרשות הפלשתינית וצריכה למחייה לנפש בהתאם למספר הנפשות הצפויות בישראל. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ב-2050 יהיו בישראל כ-12 מיליון תושבים. לפיכך, אומדן הצריכה לנפש לשנה הינו קרוב ל-2 מיליארד מטר מעוקב מים. יש לציין, כי היקף הצריכה לשתייה הינו כאחוז אחד מכלל הצריכה הצפויה.
המועצה הארצית הנחתה את צוות התכנון לפעול לאיתור אתרים עבור חמשת מתקני ההתפלה העתידיים, כך שההיקף הכולל של ההתפלה יעמוד על 1750 מלמ"ש בשנת 2050, כפי שנדרש. המהלך נעשה במקביל להמשך הפעילות שנעשית להגברת תפוקת ההתפלה מן המתקנים הקיימים.
כיוון שהתחזיות, עליהן התבססה ההערכה, מלוות באי ודאות גבוהה יחסית, בין השאר לאור האפשרות להתפתחויות טכנולוגיות עתידיות, החליטה המועצה הארצית כי איתור ותכנון האתרים ייעשה תוך קביעת מנגנון בדיקה ועידכון של הנחות היסוד ותחזיות הצריכה למים מדי מספר שנים.
"ישראל יכולה לחסוך כחצי מיליארד מ"ק לשנה באמצעות ניהול נכון" בעקבות החלטת המועצה הארצית לתכנון ובנייה להקים חמישה מתקני התפלה חדשים עד 2050, מסר גדעון ברומברג, המנכ"ל הישראלי בארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת, כי "התפלה לבדה איננה פתרון קסם שיפתור את מחסור המים של ישראל, ואין להסתמך על הדבקת ביקושים בלבד. בנייתם של עוד ועוד מתקני התפלה היא איוולת נוראה, מאחר שהביקושים רק ימשיכו לגדול עם הצמיחה באוכלוסיה. הדבר שקול לבניית כבישים נוספים, המגדילים את כמות הצריכה של תחבורה פרטית ולא פותרים את בעיית העומס בטווח הארוך".
לדברי ברומברג, "ישראל יכולה לחסוך כ-500 מיליון מ"ק לשנה באמצעות ניהול ביקושים לחסכון במים באמצעים פשוטים שלא יפריעו לצרכן הקצה, כגון שימוש במים אפורים להדחת אסלות".
ברומברג הוסיף כי אין לשכוח את המשמעות הכלכלית של מתקני ההתפלה: "ישראל השכילה לקדם חוק מים מודרני הקובע כי המים הם נחלת כלל הציבור, אך הקמת מתקני התפלה מעבירה למעשה את המים לידיים פרטיות וחותרת תחת עיקרון זה. התפלה היא למעשה הפרטה של משק המים, המעודדת גידול ביקושים נוסף ובאופן זה תגרום לעליות נוספות במחירי המים".
