ירון ארמוזה, בעליה של מעבדת שיניים בירושלים, התנדב במרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בירושלים. במסגרת עבודתו המקצועית הכיר את א' ממשרד התיירות, והיא סיפרה לו שקצב הטריד אותה מינית ושאף ניסה לתקוף אותה בכוח. לדבריו במשפט קצב, א' הייתה במבוכה כאשר סיפרה לו על כך, לא נכנסה לפרטים ולכן הוא לא לחץ עליה לפרט יותר.
ארמוזה אמר, כי א' מעולם לא אמרה לו שנאנסה. לדבריו, הוא הרגיש שהיא מתביישת לספר את שעבר עליה ושהיא גם סובלת מרגשות אשם. הוא אפיין את א' כבחורה טובה אך מאוד תמימה ומאמינה לכל אדם, עד כדי כך שחוסר התמימות שלה יכול לעצבן (כדבריו).
ארמוזה סיפר גם כיצד הפכה א' מיקירתו של קצב בלשכתו במשרד התיירות, למי שהשר מתנכל אליה מאז שסירבה להיעתר לחיזוריו. "היא מאוד רצתה להתנקם, כלומר היא מאוד רצתה שזה ייצא החוצה איכשהו, אבל לא בשם שלה, שמישהו אחר ידבר על זה", אמר. בעקבות זאת, הפגיש אותה ארמוזה בשנת 2000 עם עיתונאי
הארץ, אדר פרימור.
לאחר התפוצצות פרשת קצב, שוחח ארמוזה עם א' והקליט אותה, משום שלדבריו שיער שחוקרי המשטרה יגיעו אליו. בסופו של דבר, יצר ארמוזה מיוזמתו קשר עם ראש צוות החקירה, יואב סגלוביץ', באמצעות שולה קדם - קרובת משפחה של ארמוזה שהיא תת-ניצב בדימוס. ארמוזה הוא גם שיצר קשר בין א' לבין שלי יחימוביץ', לאחר ששמע את האחרונה מתראיינת בנושא א' מבית הנשיא.
ארמוזה העיד, כי רק ב-2006 - אחרי התפוצצות הפרשה - סיפרה לו א', שהאירוע עליו שוחחו בשנת 2000 היה האונס במלון שרתון פלאזה בירושלים. עוד סיפרה לו, כי קצב ניסה לאנוס אותה בדירתה אך היא הצליחה להדוף אותו. לדבריה, א' הוטרדה שמא תיחשב כשקרנית משום שלא סיפרה על האונס כבר בחקירתה הראשונה במשטרה, ולפיכך התלבטה במשך חודש-חודשיים האם לפנות שוב למשטרה.
סגן-ניצב יוסי כהן, שהיה בעבר סגן מפקד יחידת אתגר לאיתור כלי רכב גנובים, העיד על שיחה שניהל עם נ"ז שעבדה במשרד התחבורה כאשר קצב שימש כשר. נ"ז סיפרה לו, כי קצב ביצע בה מעשה מגונה, והוא עידכן את צוות החקירה בפרשה.
העיתונאית
אילנה דיין העידה, כי א' ממשרד התיירות ניגשה אליה לראשונה בחנות סופר-פארם ושוחחה איתה על עבירות מין של קצב. דיין לא ידעה אז את שמה של האישה, השיחה הייתה קצרה מאוד ורק כאשר העידה במשטרה בחקירת פרשת קצב עשתה את הקישור. דיין אמרה, כי לא הייתה יכולה לעשות דבר בזמן אמת, שכן לא היו לה פרטיה של א'.
בחקירה הנגדית הגיש אביגדור פלדמן קטעים מתוכניתה של דיין "עובדה" על פרשת קצב, בהסבירו את הרלוונטיות בטענת ההגנה מן הצדק שהעלו הסניגורים לנוכח הפרסומים המרובים בתקשורת. דיין אמרה, כי כל פרטי התוכנית נבדקו שוב ושוב במשך חודשים רבים. לדבריה, היא מצאה לנכון לדון בתוכנית גם בנושאים שבית המשפט לא ידון בהם, כגון הקריירה הפוליטית של קצב.
פלדמן ציטט את דבריה של דיין, לפיה יש לקצב סיכוי נמוך לקבל כעת משפט צדק. דיין לא הכחישה שאמרה זאת, אך הסבירה שחובתו של בית המשפט "לבודד את עצמו ככל האפשר מהפרסומים ומהזירה הציבורית הגועשת". פלדמן תקף באריכות את התוכנית, ודיין השיבה שהיא גאה בה ועומדת מאחורי הדברים שנאמרו בה.
הלוביסט דרור ניסן העיד על שיחות שניהל עם א' ממשרד התיירות כאשר שימש כדובר סיעת חד"ש בכנסת. לדבריו, היא כינתה את קצב "איש קטן, עלוב, סקס מניאק, מטרידן". לדבריו, א' טענה שקצב שולח ידיים וסיפרה על ההשפלות שהיא חווה בעבודתה בלשכתו כאשר מעמדה הולך ומתדרדר. בחקירה הנגדית אישר ניסן, כי א' לא אמרה לו שנאנסה, אם כי הוא הקיש מדבריה "שקורה משהו אפל".
