א' ממשרד התיירות דיווחה ביוני 2000 למרכז לנפגעות תקיפה מינית בירושלים, כי הוטרדה מינית בידי
משה קצב. כך העידה ד"ר מיכל סלע, מראשי המרכז, במשפט קצב. לדבריה, א' חששה מאוד שהדברים ייחשפו, ולכן רשמה ביומן הפניות שמדובר ב"בכיר ביותר בכנסת".
א' פנתה לסלע בעקבות שיחתה עם ירון ארמוזה, שהיה אז בעלה של סלע והתנדב גם הוא במרכז. השיחה בין השתיים התקיימה ערב בחירתו של קצב לנשיא, וא' אמרה שהיא שוקלת כיצד לפעול. הייתה זו השיחה היחידה, וסלע נזכרה בה רק כאשר התקשרה לאחל הצלחה לתובעת, רונית עמיאל, עימה למדה בעבר.
הסניגור ציון אמיר שאל את סלע, כיצד ייתכן שנזכרה באותו רישום רק במרס 2009, ולא כאשר התפוצצה פרשת קצב ביולי 2006. תשובתה הייתה: "אני לא יודעת איך להסביר לך". אמיר ביקש לדעת כיצד בדיוק התנהלה השיחה, ונסים מרום מהפרקליטות העיר לו בציניות: "רונית רחצה כלים באותו יום". סלע אישרה, כי א' לא אמרה לה שנאנסה בידי קצב, ואם הייתה אומרת זאת - היה הדבר נרשם בתיעוד התלונה.
אדר פרימור, עורך חדשות החוץ של
הארץ, העיד על פגישתו עם א' ביוזמתו של ארמוזה, איתו למד בתיכון. "הפגישה נגמרה בזה שהיא לא רצתה להיכנס יותר לזה, היא לא רצתה לתת פרטים", אמר. "היא אמרה שהיא נשואה היום, היא אמרה שזה מאחוריה וכאלה דברים".
בחקירה הנגדית אישר פרימור, כי ידע שארמוזה פעיל במפלגת העבודה, וכי ארמוזה אמר לו שלא ייתכן שקצב ייבחר לנשיא אם התלונות נגדו נכונות. לדבריו, הוא לא סבר שיש משהו חשוד בנסיבות בהן שמע מארמוזה את סיפורה של א', אלא סבר שפנייתו אליו נובעת מסיועו של ארמוזה לנפגעות תקיפה מינית.
