עלייה של כ-300 אחוזים נרשמה בכמות דגלי הלאום המיוצרים השנה בארץ לקראת יום העצמאות, כך מדווח (יום ב', 9.5.11) אבי מרום (מילברגר), מוותיקי יצרני הדגלים בארץ ויו"ר מפעלי מרום אפ.ג'י.פי בכפר סבא. כמו-כן לדבריו, חלה עלייה של 200 אחוזים במכירת דגלי ישראל המיוצרים בארץ לגורמים ציבוריים ופרטיים.
בסך-הכל, השנה נמכרו ויימכרו כ-10 מיליון דגלים, כאשר רבים רוכשים שרשראות דגלונים (שבעה דגלונים בשרשרת).
מבדיקה שנערכה במפעלי מרום אפ.ג'י.פי מתברר שהגידול הרב של מכירת הדגלים לצרכנים הרגילים נובעת מכמות יותר גדולה של מסיבות השנה, המתקיימות בבתים פרטיים, על חשבון שוטטות ברחובות או בילוי במועדונים.
מנגד, ירידה של כ-10 אחוזים נרשמה בייצוא הדגלים השנה לקראת יום העצמאות, אך לדברי מרום, אין הדבר מראה על הלך רוח כלשהו בעולם. "ייתכן שפשוט השנה רק כמות המסיבות והטקסים ירדה", אמר.
הדגל ייחשב "תוצרת הארץ" - גם אם שני שליש ממנו יוצרו בסין לעומת אשתקד, כאשר המכירות היוו יותר מחמישים אחוזים ייצור סיני - השנה כבר מדובר על חלוקה שווה בין הייצור המקומי לזה הסיני. מרום מציין כי השנה חל מהפך מבחינת הרשויות המקומיות: כ-90 אחוזים מהן רכשו דגלי לאום תוצרת הארץ ורק 10 אחוזים מהעיריות, המועצות האזוריות והמועצות המקומיות רכשו דגלי לאום שיוצרו בסין. "הם העדיפו תוצרת סינית על פני ישראלית באמתלות שונות כגון 'החוק החדש עדיין לא נכנס לתוקפו' או 'שיתנו לנו יותר תקציב נקנה רק תוצרת הארץ'", אמר מרום. "למותר לציין, שרוב דגלי הרשויות המקומיות נקנו מייצור זול מהמזרח הרחוק".
לדברי מרום, קיימת עוד בעיה קטנה עם החוק. זאת, כיוון שהתיקון לחוק שהתקבל, נותן הכשר לרשויות לרכישת דגל מתוצרת הארץ, גם כאשר רק 35 אחוזים ממנו מיוצרים בארץ. כך למעשה, נוצר מצב שבו משתמשים בדגל מייצור סיני ורק את הדפסתו עושים בארץ. "כאשר ההפרשים בין עלות העבודה בארץ לעלות העבודה בסין כה גבוהה, נוצר מצב מגוחך זה", ציין מרום. כך לדוגמא, דגל גדול מוכן, ללא הדפסה, עולה בסין לייצור כ-4 שקלים, כשרק עלות ההדפסה בארץ עולה סכום דומה.
ממרום אפ.ג'י.פי ציינו כי למרות כל החששות, התיקון לחוק הדגל לא גרם לחוסר של דגלים וקצב העבודה של ייצור הדגלים עמד בכל הציפיות. יתרה מכך, בשל האילוצים - העבודה התייעלה ושוכללה ובחברה מדווחים כי כבר יש התעניינות מצד עמיתים באירופה להעברת הזמנות לקראת האירועים שלהם.
