להתנהגותם של ההורים כלפי ילדיהם סביב כל מה שקשור לשיעורי-הבית יש השפעה מרכזית על המוטיבציה של הילד להכנתם. כך עולה ממחקר חדש שבוצע במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. במחקר, שערכו ד"ר עידית כ"ץ מהמחלקה לחינוך אוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' אבי קפלן מאוניברסיטת טמפל והסטודנטית לדוקטורט תמרה בוזוקשווילי, בחנו החוקרים את תפקידם של ההורים ביצירת מוטיבציה להכנת שיעורי-הבית אצל ילדיהם. המחקר התקבל לפרסום במגזין Learning and Individual Differences.
הורים שדווחו על-ידי הילדים ועל-ידי עצמם ככאלו שבהתנהגותם תומכים בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים של הילד בזמן האינטראקציה עם הילד סביב השיעורים, הובילו לכך כי המוטיבציה של הילד להכנת השיעורים הייתה פנימית יותר והרגשות שחווה בזמן הכנת השיעורים היו חיוביים יותר. לעומתם, הורים שדווחו על-ידי הילדים ועל-ידי עצמם ככאלו שבהתנהגותם תומכים פחות בצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים של הילד בזמן האינטראקציה סביב השיעורים, הובילו לכך כי המוטיבציה של הילד להכנת השיעורים הייתה חיצונית יותר ולוותה ברגשות שליליים בזמן הכנתם.
ההורים בעלי העמדות החיוביות כלפי שיעורי-הבית, אלו בעלי תחושת היכולת הגבוהה יותר, ואלו שמגיעים אל האינטראקציה עם הילד סביב הכנת השיעורים מתוך מוטיבציה פנימית והכרה במשמעות שיש לאינטראקציה לגבי הילד, היו אותם הורים שהתנהגו אל הילד בצורה התומכת בצרכיו, שהובילה בסופו של דבר את הילד לפעול גם הוא מתוך מוטיבציה פנימית ורגשות חיוביים. מכאן עולה כי לגישה של ההורה כלפי שיעורי-הבית והילד, יש משמעות רבה.
על-מנת להוביל לשינוי במוטיבציה ללימודים אצל הילדים - כדאי במקביל לעבודה עם הילדים עצמם, לתת את הדעת על המסר שמקבל הילד בביתו - ואם יש צורך, יש לכוון את ההורים על-מנת לעורר אצלם מודעות ואולי אף שינוי בעמדותיהם, בתחושת היכולת שלהם, ובמוטיבציה שלהם לאינטראקציה עם הילד.
במחקר נבדקו מאה שלושים וחמישה ילדים בכיתה ד' ואחד מהוריהם (אותו הורה המעורב יותר בשיעורי הבית של הילד). הילדים התבקשו לדווח על המוטיבציה שלהם להכנת שיעורי-הבית ועל התנהגות הוריהם בזמן האינטראקציה סביב שיעורי-הבית. ההורים התבקשו לדווח על המוטיבציה שלהם להיות מעורבים בשיעורי-הבית, על עמדותיהם לגבי שיעורי-הבית, על תחושת המסוגלות ההורית שלהם וכן על התנהגותם שלהם באינטראקציה סביב שיעורי-הבית.
