הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב (15.5.11) תוכנית רב שנתית לפיתוח ולהעצמת היישובים הבדואים בצפון. התוכנית תתפרס על פני השנים 2011 עד 2015. רוב השרים שההחלטה נוגעת לתחום סמכותם כבר נתנו את הסכמתם להפעלתה, למעט מספר שרים קטן שעמדתם טרם התקבלה.
התוכנית כוללת שימוש בשורה של כלים לתמיכה וחיזוק האוכלוסיה הבדואית בתחומי החינוך, הדיור, הרווחה, התעסוקה והדת. בין היתר. כוללת התוכנית שיקום ופיתוח התשתית התכנונית והפיזית של היישובים והרשויות הכלולים בה, לרבות פיתוח רשת הביוב, תוכניות בניין עיר (תב"ע) מפורטות, הקמת מבני ציבור ופיתוח תשתיות תחבורה.
בתחום החינוך, התוכנית כוללת פעילות לקידום החינוך הפורמלי והלא פורמלי, הנגשת ההשכלה הגבוהה, וסיגרת פערים בתשתיות חינוך; בתחום הרווחה התוכנית כוללת הקמת מוסדות רווחה ופעולות שיקום חברתי, שירחיבו את סל השירותים החברתיים שמקבלים התושבים ביישובים הנכללים בתוכנית; בתחום התעסוקה, התוכנית כוללת עידוד הקמת עסקים קטנים ובינוניים, סיוע בהכשרה ובהכוונה לעבודה, העצמת נשים בעבודה ופיתוח מקורות תעסוקה; בתחום הדת, כוללת התוכנית שיקום מבני דת, בתי קברות ובתי לוויות; בתחום פיתוח היישובים, כוללת התוכנית פיתוח תשתיות ביוב, שיקום שכונות ותיקות והקמת מוסדות ציבור; בתחום התכנון והדיור, התוכנית כוללת הכנת תוכניות מתאר יישוביות, ותוכניות מפורטות בקרקע פרטית. כמו-כן, כוללת התוכנית סיוע במימון פיתוח תשתיות בשכונות חדשות וחיזוק שכונות ותיקות. לבסוף, בתחום התחבורה כוללת התוכנית סיוע בשיפור תשתיות תחבורה עירוניות ובין עירוניות.
התקציב לתוכנית יבוא ממגוון משרדי ממשלה. המשרדים השונים השותפים לתוכנית יתאמו עם משרד ראש הממשלה את תוכניות העבודה הקשורות אליה בתחילת כל שנת עבודה. בסך-הכל, תקציב התוכנית יעמוד על קרוב ל-400 מיליון שקלים, כאשר משרד האוצר יקצה למשרד ראש הממשלה תוספת של 175 מיליון שקלים לצורך התוכנית.
רשימת היישובים שייהנו ממהחלטה הם למעשה כל יישובי הבדואים בצפון, וכן את המועצה המקומית בועינה-נוג'ידאת, אשר קרוב למחצית מאוכלוסייתה היא בדואית. לכל שבע המועצות המקומיות הבדואיות הכלולות בתוכנית מוצמד חשב מלווה על-ידי משרד הפנים. המועצות המשתתפות בתוכנית מדורגות באשכולות 2 ו-3 הנמוכים, המחושבים לפי המדד הכלכלי-חברתי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
"דוחים כל קישור בינם לבין אוכלוסיות מיעוטים אחרות" בדברי ההסבר להחלטה נכתב כי "למרות המאמצים שהשקיעה המדינה בצמצום הפערים בין האוכלוסיה הבדואית בצפון לבין האוכלוסיה בישראלי, על מגזריה השונים, עדיין קיימים פערים משמעותיים בין האוכלוסיות. לפיכך, מחליטה הממשלה על הפעלת תוכנית משלימה לקידום היישובים הבדואים בצפון... העדה הבדואית קשרה את גורלה עם מדינת ישראל, ובניה מתנדבים לשירות צבאי מאז קום המדינה. הם משווים את עצמם לאוכלוסיה היהודית ודוחים כל קישור בינם לבין שאר אוכלוסיות המיעוטים".
המאפיינים הסוציו דמוגרפיים של האוכלוסיה הבדואית אינם פשוטים: אחוז הזכאים לבגרות עמד בשנת 2008 על 32% - פחות ממחצית מהמגזר היהודי (66%) וגם פחות מהמגזר הערבי (35%). אחוז האקדמאיים באוכלוסיה הבדואית זניח, ועומד על 4% בלבד - פחות מכל מגזר אחר.
הבעיה המרכזית המעכבת את התפתחות היישובים, במישור התכנוני והמוניציפאלי, היא חוסר זמינות קרקעות לבנייה, עלויות פיתוח גבוהות והיעדר פתרונות ביוב. חוסר זמינות הקרקעות נובע מקשיים בקידום תוכניות תכנון ובנייה, וכן מפאת קצב הגידול הטבעי שלה.