זה קורה כמעט לכל אחד מאיתנו. חותמים על חוזה ארוך-טווח מול חברה ספקית שירות, מסכמים איתה משהו ופתאום מגלים שסכום החיוב עלה מבלי ששמנו לב. התופעה רווחת בתחומים רבים: ספקיות תקשורת, גז, אחזקה ועוד.
אתם רוצים להוכיח שאתם צודקים, אבל את החוזה כבר הספקתם לאבד ואתם לא ממש זוכרים מי אמר מה בדיוק במהלך החתימה על החוזה ומה אומרים הסעיפים הקטנים. לא עוד - בקרוב הכל עשוי להפוך לנגיש ולשקוף יותר.
הצעת חוק חדשה שהגישו חברי הכנסת
אורי אריאל (איחוד לאומי) ומירי רגב (ליכוד) דורשים להחיל תקנות מחמירות על ספקיות השירותים.
חברות רבות נוהגות להקליט את השיחות המתבצעות במוקדים הטלפוניים, ולהשתמש בהקלטה כדי להוכיח את טענותיהן כאשר הדבר משרת את ענייניהן. לא כן כאשר הצרכן מבקש להוכיח את טענותיו. הן אינן מאפשרות לו להאזין להקלטה.
חוק הגנת הצרכן קובע חובת גילוי על עוסק במסגרת עסקה מתמשכת, במסגרתה מחויב עוסק העומד להתקשר עם צרכן בעסקה מתמשכת להעביר לו בעל פה פרטים שונים, כגון, זכות הצרכן לבטל את העסקה ודרכי ביטולה, פירוט התשלומים בשל הביטול, ככל שישנם, ודרכי התקשרות עם העוסק.
על-פי החוק המוצע, יחולו על החברות החובות הבאים:
- לחייב להקליט את השיחה עם הלקוח בעת ההתקשרות;
- להעלות את ההקלטה לאתר האינטרנט של החברה ולתת ללקוח גישה אליה;
- אין לחברה הקלטה של השיחה? חובת ההוכחה תחול עליה.
אלף שקל לכל חיוב שגוי הצעת החוק מבקשת גם להתמודד עם תופעה נפוצה של חיובים שגויים על-ידי עוסקים המקיימים עסקות מתמשכות. כדי להתמודד עימה, וכדי לגרום לכך שהחברות נותנות השירות ישקיעו קצת יותר מאמץ כדי למנוע חיובי יתר, מוצע מנגנון של פיצוי בסך 1,000 שקלים חדשים בגין כל חיוב שגוי.
ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה (יום א', 15.4.11) את תמיכת הממשלה בהצעה, ובלבד שתועלה בתיאום עם משרדי התמ"ת והמשפטים. בקרוב היא תובא להצבעה בכנסת.