מבקר המדינה, השופט (בדימ.)
מיכה לינדנשטראוס, מצא כי ממשלת ישראל טרם אישרה את התוכנית הלאומית למניעת השמנה ולא הקצתה לה משאבים. זאת, למרות שמשרד הבריאות יזם את התוכנית המציבה יעדים לצמצום ההשמנה ומציעה דרכים למדידת השפעתה.
על-פי הדוח, הגיש המשרד את התוכנית למשרד ראש הממשלה רק לקראת סיום הביקורת של מבקר המדינה ולאחר קבלת טיוטת דוח המעקב של משרד המבקר.
"משרד הבריאות הציג תוכנית זו למשרד ראש הממשלה רק בנובמבר 2010, לקראת סיום הביקורת ולאחר קבלת טיוטת דוח המעקב של משרד מבקר המדינה. עוד נמצא כי הממשלה טרם אישרה את התוכנית הלאומית, טרם הקצתה לה משאבים, וממילא משרדי הממשלה והגופים האחרים הנוגעים בדבר טרם החלו לפעול על פיה. במועד הביקורת, הפעילות שנעשתה בשטח הייתה מבוזרת ומועטה לעומת הצרכים ולא תואמה בידי גורם אחד. לפיכך לא היה בה כדי לחולל שינוי במצב ההשמנה בישראל", צין המבקר בדוח.
מכירת מזון לא בריא בבתי ספר לא מטופלת מבקר המדינה ציין בדוח כי למרות שחשוב במיוחד לטפל בהשמנה אצל ילדים ולמנוע אותה ולמרות ההתקדמות שנעשתה בפעילות משרד החינוך במניעת ההשמנה אצל תלמידים - לא ניתן היה להגיע להישגים משמעותיים משום, שכאמור, התוכנית הלאומית למניעת השמנה טרם אושרה.
"פעולות משרד החינוך צריכות להיגזר מהתוכנית הלאומית שהוכנה בשיתוף משרד הבריאות, וכאמור, תוכנית זו טרם אושרה. כיוון שכך מרכיבים חשובים בה לא יושמו בתוכניות משרד החינוך, ובכלל זה מעקב ובקרה בעניין הישגי תוכניות הלימודים בתחום זה שכבר הופעלו", ציין בדוח.
עוד כתב כי על-אף שוועדות שונות המליצו להגביל באמצעות חקיקה מכירה של מזון ומשקאות עתירי קלוריות במוסדות החינוך, לרבות החלטת הוועדה לזכויות הילד בכנסת בנובמבר 2009, משרדי הבריאות והחינוך טרם יזמו חקיקה בנושא.
"הנושא הוסדר רק בחוזר מנכ"ל משרד החינוך שיצא בשנת 2006, הקובע כללים בדבר מכירת מזון במוסדות חינוכיים במכונות אוטומטיות, במזנונים, בקפֶטֶריות ובקיוסקים; אולם החוזר לא נאכף, ונמצא כי בתיכונים ובחטיבות ביניים עדיין נמכרים מזונות עתירי שומנים, פחמימות וסוכרים", ציין והוסיף כי בביקורת נמצא כי הרשויות שנבדקו ושבתחומן פועלים קיוסקים בתוך בתי ספר, לא התנו את השכרת הקיוסקים בעמידה בדרישות החוזר; משרד החינוך לא עשה סקר בנושא עמידת הקיוסקים בתנאי החוזר ולא קיבל החלטות בנושא זה. משרדי החינוך והבריאות לא קידמו חקיקה שתאסור מכירת מזון לא בריא במוסדות החינוך. אף לא נמצא תיעוד המעיד על תיאום ושיתוף פעולה בין הרשויות, משרד החינוך ומשרד הבריאות בנושא זה, והוא אינו מטופל כראוי.
גם במקרים שבהם תלמידים מקבלים ארוחות חמות ולא קונים בקיוסקים, לא ניתן לדעת האם הרכבן התזונתי של אותן ארוחות מאוזן ועומד בהנחיות משרד הבריאות.
עוד נמצא בביקורת כי למרות שחלפו שנים רבות מאז החל משרד התמ"ת לקדם הגבלות על פרסום ושיווק של מוצרי מזון המיועדים לילדים, הנושא לא נאכף בשל טענת יצרני המזון לפגיעה בחופש הביטוי.
"לאחר שנים של דיונים במשרד התמ"ת, שבמהלכן התנגדו יצרני המזון לחקיקה שמטרתה להגביל את הפרסום של מוצרי מזון משמינים וטענו כי היא פוגעת בחופש הביטוי ובשוק החופשי, עצר משרד התמ"ת את הליכי החקיקה בתחום זה ובמקומם החל בעבודת מטה ל"הסדרה עצמית" של היצרנים - באמצעות הכנת קוד אתי לפרסום מוצרי מזון באמצעי התקשורת. מכאן שאף שחלפו שנים מאז החל משרד התמ"ת לעסוק בנושא, הצרכנים, ובמיוחד הילדים, המושפעים ביתר קלות מפרסומות, עדיין אינם מוגנים בחוק מפני פרסום של מוצרי מזון משמינים, שלא כמקובל במדינות רבות בעולם", ציין בדוח.
שר הבריאות לא התחיל ליישם תוכנית להפחתת מלח מבקר המדינה מצא בביקורת השנתית כי אף על-פי שהוועדה לסימון תזונתי החלה לפעול כבר בשנת 2002, פעולותיה היו מועטות. תדירות מפגשיה הייתה נמוכה, ונוכחות חבריה במפגשים הייתה מעטה. הוועדה לא קבעה סדר עדיפויות לנושאים שבכוונתה להסדיר ותוכנית עבודה, והיא קידמה מעט מאוד נושאים ולא השיגה את מטרותיה. בדיוני הוועדה עלתה האפשרות להחליף חלק מחבריה, ולבסוף סוכם כי יוגדרו החסרים בסימון התזונתי והנושאים שעל הוועדה לקדם. ואולם מאז אוקטובר 2008 ועד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2010 לא התכנסה הוועדה כלל ולא קידמה הנושאים הללו.
עוד נמצא, כי למרות סמכותו, לא טיפל משרד התמ"ת בנושא הסימון התזונתי ולא היה שותף לדיונים של הוועדה לסימון תזונתי.
"בדוח הביקורת הקודם הוער על תיקונים שונים שיש לעשות בסימון התזונתי כדי לספק לצרכנים מידע אמין וברור בעניין הרכב המזון. בכל הנוגע לשומנים, משרד הבריאות עדכן את ההנחיות בעניין הסימון התזונתי, ובפברואר 2010 אישרה הכנסת תיקון לתקנות בריאות הציבור ולפיו יש לפרט את סוגי השומן (שומן טרנס, שומן רווי וכולסטרול) על מוצרים המכילים 2% שומן ומעלה במקום 4.5% שומן ומעלה. במועד סיום הביקורת התקנות בנוסחן המתוקן לא פורסמו ברשומות. אשר לסוכרים, עד שנת 2010 לא הייתה חובה לציין את כמות הסוכרים בסימון התזונתי שעל המזון. חוק חדש שהתקבל ביולי 2010 מחייב לפרט בסעיף הפחמימות את כמות הסוכרים, הפחמימות המורכבות והסיבים התזונתיים במזון ארוז מראש, אולם טרם הותקנו תקנות בנושא", נכתב בדוח.
גם נושא הפחתת הנתרן (מלח) במזון עלה על שולחנו של המבקר והוא ציין כי לפני כמה שנים הוקמה תת-ועדה של הוועדה לסימון תזונתי, והיא הייתה אמורה לפעול להפחתת המלח במזון. ואולם היא טרם הגישה המלצות ולפיכך הנושא לא קודם. "משרד הבריאות הכין תוכנית לאומית להפחתת צריכת המלח באוכלוסיה והגישה למנכ"ל המשרד בנובמבר 2010, אולם שר הבריאות טרם אישר אותה וטרם הוחל בביצועה", לשון הדוח.
