עשרות מחלוקות בין משרדי ממשלה נמשכות שנים

"אחת מבעיות המשילות הקשות של ממשלות ישראל לדורותיהן" - כך מכנה מבקר המדינה את קיומן של מחלוקות ממושכות בין משרדי ממשלה שונים. לראשונה בחן משרד המבקר בעיה זו במבט רוחב, כאשר בחן מול 15 משרדים שורה של מחלוקות ששררו בשנים 2006-2010, אשר נמשכו יותר משנה וגרמו לנזקים מערכתיים או לפגיעה באזרחים. מדובר לפחות ב-40 מחלוקות, אשר חלקן נמשכו יותר מעשור ורובן טרם נפתרו. בפועל מספר המחלוקות גדול הרבה יותר, שכן מנכ"לי המשרדים העלו בשאלון רק את הבולטות שבהן. חלקן גרמו נזקים ישירים, כגון העדר מענה הולם לילדים ובני נוער השוהים במוסדות של משרד הרווחה לאחר אשפוז פסיכיאטרי. המחלוקות גרמו נזקים לתפקודם של משרדים ממשלתיים בשל בזבוז משאבים, העדר מדיניות אחידה וחוסר תיאום בפעילות בין גופים שונים: כפל מערכות במשרדים שונים, כגון שתי מערכות לפיקוח על מכללות להכשרת הנדסאים וטכנאים מוסמכים שהפעילו משרדי החינוך והתמ"ת; והגברת העומס על מערכות ציבוריות, כגון בתי המשפט. במשך השנים התגבשו כמה מנגנוני אד-הוק לפתרון מחלוקות מהותיות. משרדי ממשלה שהיו חלוקים ביניהם קיימו מגעים בדרגים השונים, ומינו לעתים צוותי עבודה או ועדות בין-משרדיות לפתרון המחלוקות. הליך מעין זה הוא חשוב וראוי, אולם הוא אינו נותן מענה לכל המחלוקות - והראיה לכך היא שהבדיקה העלתה עשרות מחלוקות מהותיות שנמשכו זמן רב ונותרו ללא הכרעה וללא טיפול. אחת הדרכים הללו היא העברת המחלוקות למשרד רה"מ (בלא קשר לזהות העומד בראשו), ואכן מחלוקות רבות נפתרו בצורה זו. ואולם, למשרד רה"מ הועברו גם מחלוקות שהסמכות לפותרן הייתה בידי גורמים אחרים, ולעומת זאת לא הגיעו אליו כל המחלוקות שכן היה צריך לטפל בהן. לדברי מנכ"ל משרד רה"מ, אייל גבאי, מנגנון ועדות השרים הוא אחד המנגנונים שנקבעו ליישוב מחלוקות בין-משרדיות. ואולם, מבין 41 ועדות השרים שהקימה הממשלה הנוכחית עד דצמבר 2010, אף אחת לא הוסמכה לדון בפתרון מחלוקות בין-משרדיות. ואילו המשרדים מצידם לא פנו באף מחלוקת כזו לאף אחת מהוועדות הרבות. לדעת המבקר, על משרד ראש הממשלה לייצר כלים לאיתור מחלוקות אלו ולהסב את תשומת ליבו של ראש הממשלה לכך. כלים אלה יכולים להתבסס, בין היתר, על תלונות הציבור ועל פרסומי התקשורת, וכן על דוחות מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור. הוא מתווה שתי דרכים עיקריות לטיפול בנושא: גישה יוזמת: לנסות למנוע מראש את המחלוקות, על-ידי הגדרות ברורות של תחומי הסמכויות והאחריות. יש לעשות זאת באמצעות פעולות ל"סגירת קצוות" בנושאי חקיקה, וכן באמצעות חיזוק והסדרה של פעולות התיאום הבין-משרדי, לרבות יצירת פורומים להידברות, כגון ועדות משותפות של משרדים העוסקים בתחומים משיקים בפורום מנכ"לים של משרדי הממשלה. גישה מגיבה ומסדירה: יש לגבש תוכנית מובנית שתכלול נהלים ומנגנונים לקיום הליך יעיל ומועיל ליישוב מחלוקות. בכלל זה ראוי לקבוע לוח זמנים לכל שלב בהליך ליישוב המחלוקת עד לסיומה. כמו-כן יש להטיל את האחריות לפתרון המחלוקת בראש ובראשונה על המשרדים והשרים הנוגעים בדבר, ובנוסף לקבוע שהממשלה מחויבת לפעול באופן יזום לאתר מחלוקות ולפעול לפתרונן. "ממצאי דוח זה מלמדים על אחת מבעיות המשילות הקשות של ממשלות ישראל לדורותיהן: יש עשרות מחלוקות בין משרדי הממשלה, חלקן נמשכות שנים רבות בלי שהגיעו לכלל פתרון", מסכם המבקר בנושא זה. במועד סיום הביקורת אין תהליך מובנה ושיטתי ליישוב מחלוקות בין-משרדיות, ובתוך חלל זה פועלים המשרדים החלוקים ביניהם ביזמות אקראיות ללא יד מכוונת וללא מסגרת זמן ברורה; זאת הם עושים באמצעים שונים, שהם ראויים כל עוד הם יעילים ומאפשרים ליישב בתוך פרק זמן סביר את המחלוקות.