משרד
מבקר המדינה בדק לרוחב את הטיפול בקשישים, ובמרכזו - מצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות בבתי החולים, שרבים מן המאושפזים בהן הם בני 65 ומעלה.
המבקר פותח בתיאור התמונה המוכרת: שיעור התפוסה במחלקות הפנימיות מגיע לעיתים ל-150% והיה אפילו מקרה אחד של 171% (לעומת 75% במדינות
OECD). "תנאי אשפוז אלו פוגעים בכבודם ובפרטיותם של החולים, וקיים חשש שבכמה מקרים אף בבריאותם. ההערכה היא שכ-300 חולים מאושפזים בכל יום שלא במיטות הפנימיות בתקן". מצד שני, עד 15% מן המאושפזים במחלקות הפנימיות שנבדקו, היו חולים שהטיפול הרפואי בהם הסתיים והמתינו להעברה לבתיהם, למחלקה אחרת בבית החולים, או למוסדות סיעודיים או שיקומיים.
תקינת הרופאים במחלקות הפנימיות מיושנת, שכן נקבעה בשנת 1976 ומאז עודכנה כמה פעמים. לעיתים מטפל רופא בחולים רבים מן הקבוע בתקן, עד שיעור של 88%. "עקב עומס העבודה הרב במחלקות הפנימיות והיעדר תנאים מתאימים יש חשש שרופאים אינם קשובים תמיד לכל צורכי החולה, עושים 'קיצורי דרך', משחררים חולים מוקדם מדי ומקבלים החלטות שגויות". המתמחים עושים תורניות רבות של 26 שעות כל אחד, לעיתים - עד עשר בחודש.
ההחלטות על תוספת מיטות אינן ממומשות הדוח מעלה, כי ייתכן שחלק מאשפוז-היתר נובע משיקולים כלכליים, בשל ההסדרים בין הקופות לבתי החולים. על-פי הסדרים אלו, תמורת צריכה החורגת מהתקרה שנקבעה משלמות הקופות מחירים מופחתים או שאינן משלמות כלל. כך נוצר תמריץ לקופות להפנות חולים לבתי החולים שבהם חרגו מתקרת הצריכה, כדי לזכות בהנחה מירבית. שיטה זו פוגעת ביכולתם של בתי החולים לספק שירותים רפואיים נאותים, והם נאלצים לקצר את משכי האשפוז אל מתחת לנורמות המקובלות בעולם ולקצץ בתקן כוח האדם למיטה.
האינטרסים הכלכליים לא נגמרים כאן. ככל שמספר נתון של רופאים ואחיות מטפל בחולים רבים יותר, הטיפול בכל חולה זול יותר עבור בית החולים. על כן, נוסף על האינטרס של מנהלי בתי החולים להעניק את הטיפול הרפואי המיטבי, עלול להיות להם גם אינטרס מוסדי למלא ככל האפשר את המחלקות הפנימיות ואף לחרוג מתקן המיטות למחלקה. לפיכך עולה חשש שיש
ניגוד עניינים מוסדי בפעילותם של מנהלי בתי חולים, המאפשרים אשפוזי יתר במחלקות הפנימיות.
באוגוסט 1996 נקבע, כי עד שנת 2000 יתווספו 1,200 מיטות במחלקות הפנימיות. נכון לינואר 2011, הפרויקט לא הושלם. בינואר 2005 נקבע שעד סוף 2015 יתווספו 3,600 מיטות, רובן במחלקות הפנימיות; ארבע שנים לפני תאריך היעד, הנושא אפילו לא עלה בישיבות הממשלה והתנגדות האוצר מטרפדת את התוכנית.
במרוצת השנים הועלו פתרונות שונים להקלת המצוקה במחלקות הפנימיות על-ידי ועדות שעסקו בנושא, מבקר המדינה ואנשי מקצוע, אולם רובם לא יושמו במלואם או לא יושמו כלל. לאחר סיום הביקורת גיבשו משרד הבריאות ומשרד האוצר סדרה של פתרונות שנועדו להקל את מצוקת האשפוז במחלקות הפנימיות, פרט לתוספת מיטות, בהם - הגבלת החריגה בתפוסת מיטות האשפוז, שינוי אופן ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים והגדלת התמריצים לקופות כדי שיפתחו יותר פתרונות מונעי אשפוז ותחליפיו.
לקבוע שיעור תפוסה מירבי של 95%-85% המבקר קובע, כי על משרד הבריאות לפרסם בהקדם חוזר בדבר הפחתת אחוזי התפוסה, ועליו להגיע לידי הסכמה עם משרד האוצר בדבר אחוז התפוסה השנתי המירבי הרצוי במחלקות בית החולים, באופן ששיעורו יהיה 95%-85%. אחר כך יש לנקוט צעדים ממשיים ויעילים כדי להגיע בהקדם ליעד שנקבע. יש לקבוע גם שיטת תקינה חדשה לרופאים במחלקות האשפוז בכלל ובמחלקות הפנימיות בפרט, לעודד מתמחים ואחיות לעבוד ברפואה פנימית ולבחון פתרונות מיידיים למצוקת כוח האדם.
המלצה נוספת של המבקר היא לעגן את צורכי מערכת האשפוז ב"תוכנית אב לפיתוח מערכת הבריאות" ולהקפיד על יישומה. מומלץ שלא להתמקד רק בפתרון של תוספת מיטות אלא לנקוט פעולות מגוונות, כגון עידוד הקופות להגדיל את מערך השירותים בקהילה שהם מונעי אשפוז ותחליפיו, שינוי אופן ההתחשבנות בין הקופות לבתי החולים, שיפור הפעילות בחדרי מיון, הרחבת הפטור מתשלום עבור תרופות לקשישים מעוטי הכנסה, זירוז של ביצוע בדיקות במהלך אשפוז, ייעול העברה של חולים שהטיפול בהם במחלקה הפנימית הסתיים. יש לבצע שינויים פנימיים בבתי החולים: להגדיל את מספר המיטות במחלקות הפנימיות ולהקטינו במחלקות שבהן אחוזי תפוסה נמוכים.
המבקר מסכם באזהרה נוקבת: "פירותיה של החלטה להוסיף מיטות אשפוז ייראו רק בעוד שנים אחדות. מאחר שמצוקת האשפוז בישראל נוראה והגיעה לשיאים שלא נודעו בה קודם לכן, אם מדינת ישראל לא תעלה נושא זה לראש סדר העדיפויות שלה, ולא תפעל לאלתר להקלת המצוקה במחלקות הפנימיות, ראשית כל באמצעות תגבור של רופאים ואחיות, יידרדר המצב ותגבר התמותה".
