ניגוד עניינים וחשש להתניית טיפול בתשלום

בדוח המבקר נמצא עוד כי ישנה אי-התאמה בין נתוני משרד הבריאות לבין נתוני המרכזים הרפואיים. כדי להגביר את השקיפות, בתיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי חויבו גופים התורמים למוסדות בריאות, ובעיקר חברות מסחריות, לדווח במרוכז למשרד הבריאות על שמות כל הגופים שלהם תרמו. מידע זה מתפרסם לציבור. המידע אינו כולל נתונים על סכומי התרומות אלא מציין את שמות התורמים ולאילו מוסדות תרמו. על יסוד התיקון לחוק פרסם המשרד בשנת 2009 את שמות הגופים מקבלי התרומות, ובשנת 2010 פרסם גם את שמות החברות - בעיקר חברות תרופות - שתרמו למערכת הבריאות. "משרד מבקר המדינה השווה בין פרסומי המשרד לבין הרישומים בספרי בתי חולים כלליים שונים. הביקורת העלתה כי אין התאמה בין המתועד בפרסומי המשרד לבין הרשום בספרי בתי חולים אחדים לגבי זהות התורמים והגופים שמקבלים את התרומה", נכתב בדוח. עוד נמצא כי כמה חברות תרמו הן לבית החולים, הן לקרן המחקרים שלו והן לאגודת הידידים שלידו. נמצאו גם חברות מסחריות שתרמו לשניים מהגופים האלה. "משרד מבקר המדינה לא קיבל ממנהלי מרכזים רפואיים שונים הסבר לתופעת התרומות הנפרדות", לשון הדוח. עוד כתב המבקר כי למען הגברת השקיפות בפעילות מול חברות תרופות תוקן חוק ביטוח בריאות ממלכתי בינואר 2011, כך שהגופים התורמים למוסדות בריאות ידווחו לשר הבריאות על סכומי התרומות ועל שמות הרופאים והחוקרים בתחום הרפואה או הבריאות, שלהם ניתנה תרומה בשווי שנתי העולה על 2,500 ש"ח. לדבריו, גם על הגופים שקיבלו תרומה מוטל לדווח לשר הבריאות על סכומי התרומה או על שוויָה הכספי. "אחרי שהמשרד יקבל את הדיווחים הללו ראוי שיבדוק אותם גם כדי לעמוד על אפשרות לניגוד עניינים וכדי לבחון סוגיות אתיות שונות", נכתב בדוח.

מבקר המדינה ציין בשולי הדוח כי משרד הבריאות עדיין לא בחן את התופעה של קבלת תרומות מחולים שהיו מאושפזים או מטופלים בבתי החולים או במוסדות רפואיים אחרים. "קיים חשש להתניית טיפול רפואי בתשלום. עד כה לא בדק משרד הבריאות את הנושא. לדעת משרד מבקר המדינה חשוב לערוך בהקדם ביקורת בנושא זה על כל היבטיו. כמו ראוי להסדיר בנהלים ובהנחיות את סוגיות התרומות מחולים, לרבות מטופלים בטיפול ממושך", ציין בדוח.

מבקר המדינה ציין עוד בדוח הביקורת השנתי כי עשרות עובדים בבתי חולים ממשלתיים מועסקים במימון כספי חברות מסחריות. על-פי חוזר של משרד הבריאות מתחילת שנת 2010 "לא יממן גוף מסחרי בכל דרך שהיא תקני כוח אדם או שכר עובדים, שאינם קשורים ישירות למחקר הממומן על ידיו". למרות הדברים הללו, בעת הבדיקה עלה כי אגודות הידידים של בתי חולים שונים מממנות, לעתים מכספי חברות מסחריות, העסקת עשרות עובדים בבית החולים. "אישור להעסקת כוח אדם שלא לצורך מחקר מכספי תרומות עלול גם להגביר פערים בין המרכז לפריפריה, מפני שלבתי חולים במרכז הארץ יש יותר תורמים מאשר לאלה בפריפריה", ציין מבקר המדינה בדוח. לטענת מבקר המדינה, בצורה זו לכאורה נעקפת המגבלה שקבע המשרד. עם זאת ציין כי שיעור אותם עובדים מסך עובדי המרכזים הרפואיים אינו גבוה. "תורם המממן העסקת עובדים מייעד בדרך כלל את כספו להעסקה במחלקה שבה הוא חפץ. הדבר בולט בייחוד לגבי חברות מסחריות המממנות העסקת כוח אדם במחלקות העוסקות בתחום עסקי החברה. לפיכך עלול להתעורר חשש משיבוש סדרי העדיפויות של בית החולים בשיפור השירות למטופלים, מפני שמצוקת כוח אדם יכולה להיות חמורה יותר דווקא במחלקות אחרות, שהתרומות אינן מגיעות אליהן. הדבר מעורר גם קושי בקיום פיקוח ובקרה על צורות העסקה אלה", ציין בדוח.

"לדעת משרד מבקר המדינה, על משרדי הבריאות, האוצר והמשפטים, בשיתוף נציבות שירות המדינה, לבחון את נושא העסקת כוח האדם הממומן כיום באמצעות אגודות הידידים וחברות מסחריות במחלקות בתי החולים הממשלתיים. מדובר במימון מצד גורמים פרטיים ומצד גורמים מסחריים, ובעיקר חברות תרופות הנתונות בקשרים מסחריים עם המרכזים הרפואיים. ראוי גם לסיים בהקדם את הכנת נוהל התרומות המיוחד למערכת הבריאות, שהעבודה עליו נמשכת כבר יותר מחמש שנים", לשון דוח מבקר המדינה.