עו"ד און ניימן, מי שהיה היועץ המשפטי למחלקת החקירות בנציבות מס הכנסה, הורשע (ב', 16.5.11) בביצוע מעשה מגונה בנסיבות של אינוס ובמעשים מגונים. ניימן ביצע את המעשים בלקוחה של עסק הספא שהפעיל בביתו בכפר-סבא.
ניימן עסק במתן שירותי אירוח, ספא ועיסוי למרות שאינו מוסמך לכך. לטענת המתלוננת, בדצמבר 2007 היא הגיעה לספא יחד עם בן-זוגה, וניימן ביצע בה מעשה מגונה (החדרת אצבע לפי הטבעת שלה) בעת שהעניק לה עיסוי. ניימן הכחיש מכל וכל את הטענות נגדו לכל פרטיהן.
השופטת
שרה דותן, שכתבה את פסק הדין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מצאה שאמנם היו סתירות בעדותה של המתלוננת, אך לא מהותיות וכאלו שניתן להסבירן בטראומה שעברה. לעומת זאת, גירסתו של ניימן התגלתה ככוזבת, והוכחשה בין השאר על-ידי בנו שהיה בבית המשפחה בזמן האירוע (הבן ניסה לאחר מכן לחזור בו מגירסתו, אך בית המשפט דחה ניסיון זה). במקביל, נמצאו ראיות חיצוניות שתמכו בגירסת המתלוננת, לנוכח סערת נפשה מיד לאחר האירוע.
דותן עמדה בין השאר על כך שניימן לא הצליח, לטענתו, לאתר את המעסה שטיפלה בבן-זוגה של המתלוננת, ואשר לדבריו הייתה יכולה לחזק את גירסתו. היא קובעת, כי הסבריו של ניימן לאי-איתורה של המטפלת אינם הגיוניים, ומכאן שהוא ביקש למעשה למנוע את שמיעת עדותה.
בית המשפט מצא, כי היו מחדלים בחקירת התלונה, בעיקר בכך שהמתלוננת לא נשלחה לבדיקתו של רופא משפטי. ואולם, מחדל זה לא פגע בהגנתו של ניימן, שכן הוברר שנוהל הבדיקה לא היה מאמת או שולל את טענתה של המתלוננת על המעשה המגונה שבוצע בה.
על בן נוימן, בנו של הנאשם, אומרת דותן, כי הוא עשה רושם בלתי מהימן בעליל, התחמק ממתן תשובות או התחכם בנתינתן, הרים את קולו, התחצף והוכרז עד עוין. לפיכך, נדחתה טענתו כאילו הפרטים שמסר ואשר נגדו את גירסתו של אביו, נכתבו בידי חוקר המשטרה ולא יצאו מפיו.
בשנת 2006 הורשע הורשע ניימן בכך ששידל נערה בת 15 לעבור ניתוח להגדלת חזה והשיג את הניתוח במירמה. הוא שידל את הנערה, עימה היו לו יחסים אינטימיים להתחזות לצעירה בת 19, ובדרך זו להונות את הרופא שטיפל בה ואת המרכז הרפואי מדיקל סנטר. ניימן נדון אז למאסר על תנאי ולקנס.
