התעשיה בישראל תחויב לדווח על הכמות השנתית של מזהמים הנפלטים לסביבה והפסולת הנוצרת על-ידי המפעל. כך עולה (יום ד', 18.5.11) מתזכיר הצעת חוק ממשלתית שהפיץ המשרד להגנת הסביבה.
מטרת הצעת החוק המוצע - תזכיר חוק הגנת הסביבה (מרשם פליטות והעברות לסביבה) - היא להטיל חובת דיווח על גורמים בעלי השפעה סביבתית משמעותית ופרסום המידע לציבור, באמצעות מרשם של פליטות מזהמים והעברות של פסולת ומזהמים. על-פי החוק החדש, תוטל חובת דיווח על גורמים בעלי השפעה סביבתית משמעותית על כמויות שנתיות של מזהמים הנפלטים ממפעלים מדווחים אל האוויר, אל מקורות המים, אל הקרקע ואל הים. בסך-הכל כוללת רשימת המזהמים 81 חומרים.
מהנתונים עולה עוד, לשם ההשוואה, כי כאשר הושק מנגנון מרשם פליטות המזהמים לראשונה באיחוד האירופי בשנת 2000, הוא כלל דיווח לגבי 50 מזהמים בלבד. מבדיקה שנערכה במנגנונים דומים ב-32 מדינות בעולם, עולה כי טווח מספר החומרים שיש לדווח על פליטתם נע בין 50 במערכת הפינית) ללא פחות מ-666 במערכת האמריקנית, והממוצע הוא דיווח על 91 חומרים.
בנוסף, מטיל החוק חובת דיווח על העברת פסולת מהמפעל לצורך טיפול מחוץ למפעל. החוק גם יאפשר יצירת מאגר מידע סביבתי בו הדיווחים יועמדו לעיון הציבור, ללא תשלום, באתר המשרד להגנת הסביבה. החוק החדש צפוי לחול על כ-300 מפעלי תעשיה וביניהם מחצבות, מתקני טיהור שפכים ואתרי סילוק פסולת.
אי עמידה בדרישות החוק תחשוף את בעלי המפעלים לעיצומים כספיים בסכומים של מאות אלפי שקלים וכן לאישומים פליליים שעונשם המרבי הוא שנת מאסר.
אחד התנאים לקבלה ל-OECD המידע שיתקבל בעזרת החוק החדש ישמש כלי לקביעת מדיניות סביבתית ברמה הלאומית וברמה האזורית. יש לציין כי אימוץ מנגנון הדיווח בישראל היווה את אחת מדרישות ארגון ה- OECD כתנאי להצטרפות ישראל לארגון. תזכיר החוק הוכן לאחר תהליך בחינה ולמידה מעמיק, ובשיתוף הארגונים הסביבתיים והתאחדות התעשיינים בעיקריו.
הדיווח יתבצע פעם בשנה, ביחס לשנת הכספים שקדמה לה, והוא יתייחס לכמות שנתית של פליטות והעברות כאמור. הדיווח לא יחליף דיווחים אחרים להם נדרשים המפעלים לפי בהתאם לחקיקה הקיימת עד כה.
