הדרך בה אנו מתייחסים למוות משפיעה על הדרך בה אנו חיים. זוהי המסקנה אליה הגיעו חוקרים שערכו מחקר חדש שפורסם בכתב העת "Psychological Science".
החוקרים ביקשו ממשתתפים לחשוב על המוות באופן מופשט או בצורה ספציפית ואישית יותר, וגילו כי אנשים שחשבו בצורה ספציפית על המוות שלהם נטו יותר להביע דאגה לחברה על-ידי תרומת דם.
החוקרים גייסו 90 איש במרכז עיר בריטית. חלקם התבקשו להגיב לשאלות כלליות על מוות - כמו המחשבות והתחושות שלהם לגבי המוות ומה הם חושבים שיקרה להם אם ימותו. אחרים התבקשו לדמיין מוות בשריפה שפרצה בדירה ונשאלו שאלות שעסקו בדרך ההתמודדת שלהם עם החוויה ועל הדרך בה חשבו שמשפחתם תגיב לאסון. קבוצת ביקורת התבקשה לחשוב על כאב שיניים.
לאחר מכן, המשתתפים קיבלו מאמר, כביכול מה-BBC, על תרומת דם. חלקם קראו מאמר שדיווח על צורך שיא בתרומות דם והיענות נמוכה; ואחרים קראו מאמר שדיווח על ההפך - על כך שתרומות הדם בשיא השפל והצורך גבוה מאוד. לאחר מכן הציעו להם החוקרים חוברת שהבטיחה רישום מהיר למרכז תרומות דם עוד באותו היום והם התבקשו לקחת חוברת רק אם הסכימו לתרום.
אנשים שחשבו על המוות בצורה מופשטת היו מונעים מהסיפור שקראו על המחסור בתרומות דם. הם נטו יותר לקחת לידיהם את החוברת אם קראו מאמר זה. אנשים שחשבו על מותם שלהם עצמם לקחו חוברת ללא קשר למאמר שקראו והרצון שלהם לתרום לא היה תלוי במידת הצורך בתרומה.
לדברי החוקרים, כשאנשים חושבים על המוות בצורה מופשטת הם נוטים יותר לפחד ממנו, אך כשהם חושבים על המוות שלהם עצמם הדבר מאפשר להם לשלב את הרעיון של המוות בחייהם בצורה שלמה יותר.