שרת החוץ של ארה"ב,
הילרי קלינטון, הטילה (ג', 24.5.11) סנקציות על חברת האחים עופר, לאחר שזו סיפקה לטענתה בשנה שעברה מיכלית נפט לחברת הספנות הלאומית של אירן. לטענת משרד החוץ האמריקני, הדבר מהווה הפרה של הסנקציות של מגזר האנרגיה של אירן - סנקציות שהוטלו כחלק מן המאבק נגד תוכנית הגרעין של טהרן.
על-פי ההודעה, העיצומים מוטלים על חברת האחים עופר הישראלית (בראשותו של יולי עופר) ועל חברת טאנקר פסיפיק מסינגפור (שבשליטת סמי עופר). סמי עופר הוא גם בעל השליטה בחברה לישראל, השולטת בין היתר בצים,
כימיקלים לישראל ומפעלי ים המלח, וכן בחברת השיט רויאל קריביאן.
האחים עופר היא חברת-האם של הקבוצה שבשליטת יולי עופר. בבעלותה נמצאים בנק מזרחי-טפחות; חברת הנדל"ן עופר השקעות, שהיא בית היתר הבעלים של
קניון רמת אביב, בית מרכזים בהרצליה, קניון רננים ברעננה, מגדל שער העיר (מגדל אביב) ברמת-גן, הקריון מצפון לחיפה וקניון סביונים; מלונות קלאב מד ומרידיאן באילת; הקאנטרי קלאב בהרצליה; אלפי דירות ברחבי הארץ; ופעילות נדל"ן בהונגריה.
יולי וסמי עופר הפרידו בעשור הקודם את פעילותם העסקית, ופעילות הספנות הועברה במלואה לידיו של סמי. לפיכך, לא ברור מהו הקשר הנטען של חברת האחים עופר לאותה פעילות.
לדברי משרד החוץ האמריקני, שתי החברות "מילאו תפקיד בספטמבר 2010 בטרנזקציה שסיפקה מיכלית בשווי 8.65 מיליון דולר לחברת קווי השיט של הרפובליקה האיסלאמית של אירן, ישות אשר סומנה בידי ארה"ב והאיחוד האירופי בשל תמיכתה בפעולות ההעשרה [הגרעינית] של אירן".
הכוונה ככל הנראה אינה למעורבות ישירה של חברת השיט האירנית בתוכנית הגרעין של אירן, אלא לכך שהיא עוסקת בייצוא הנפט האירני - מקור המימון המרכזי של המשטר בכלל ושל תוכנית הגרעין בפרט.
"אנו מאמינים שטאנקר פסיפיק והאחים עופר לא ביצעו את בדיקת הנאותות ולא התחשבו במידע גלוי שקל להשיגו, שהיה מצביע על כך שיש להם עסק עם חברת השיט האירנית", נאמר בהודעת משרד החוץ האמריקני. "שרת החוץ רואה את החברות כנושאות באחריות לכך שידעו, או שהיו אמורות לדעת, שהן מספקות לאירן טובין או שירותים לגביהם הוטלו עיצומים".
הטלת הסנקציות מצד מחלקת המדינה האמריקנית משמעותה, כי שתי החברות לא יוכלו לקבל אשראי מהבנק האמריקני לייצוא-ייבוא שבבעלות הממשל, לא יוכלו ללוות למעלה מ-10 מיליון דולר ממוסדות פיננסיים בארה"ב ולא יוכלו לקבל רשיונות ייצוא מארה"ב.
ארה"ב הטילה עיצומים על חמש חברות נוספות בשל קשריהן עם אירן: PCCI מהאי ג'רזי, רויאל אויסטר מאיחוד האמירויות וספידי שיפ מאיחוד האמירויות ואירן, המספקות לאירן נפט מזוקק (שכן אירן מתקשה לזקק בעצמה את הנפט שהיא מפיקה, בשל הסנקציות עליה); שיפ-ברוקינג ממונקו, שתיווכה בעסקה בין עופר לבין החברה האירנית; וחברת הנפט הלאומית של ונצואלה, מדינה שתחת הנשיא הוגו צ'אבז היא בת-בריתה של אירן.
האחים עופר מסרו בתגובה: "מעולם לא מכרנו אוניות לאירן. הגורמים הרשמיים והמוסמכים של מדינת ישראל יאשרו את דברינו במלואם". את תגובת דובר בנק מזרחי-טפחות לא ניתן היה להשיג.
טאנקר פסיפיק מסרה בתגובה, כי היא פעלה להבטיח ציות לחוקי הסנקציות על אירן, ושיתפה פעולה עם השלטונות האמריקניים מאז נמסר לה לראשונה על החקירה בעניינה לפני מספר חודשים. לדברי החברה, היא הבטיחה לארה"ב שבזמן העסקה הנתונה נקטה בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שאין מדובר בעסקה עם חברת השיט האירנית או עם גוף אחר הנתון לסנקציות, שכן מדיניותה הברורה היא לא לסחור עם גופים כאלו. טאנקר פסיפיק מסכמת באומרה, כי לדעתה ההכרזה של קלינטון בטעות יסודה, והיא פועלת מול הממשל כדי לפתור את הנושא בהקדם האפשרי.