מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון חדש שמאפשר לגוף לבלום ולסיים תגובות דלקתיות.
במכונות המולקולריות אשר מגינות על הגוף שלנו מפני זיהומים אין בוכנות ושסתומים, אך נראה שלפחות חלקן פועלות על-פי אותו עיקרון המפעיל מנוע קיטור. מדעני מכון ויצמן למדע גילו מנגנון אשר שולט בדלקת, ופועל בדומה לשסתום של מנוע קיטור: ברגע שהפעילות הדלקתית של התא המגינה מפני נגיפים מגיעה לשיאה, מתערב ה"שסתום" המולקולרי, "משחרר לחץ" ומחזיר את המנגנון למצב התחלתי, כך שהוא מוכן לפעולה חוזרת.
ממצא זה עשוי לשפוך אור חדש על מחלות דלקתיות כגון דלקת פרקים שגרונית או דלקת המעי הגס, ולהוביל לפיתוח טיפולים יעילים במחלות אלה.
כיצד פועל "שסתום הקיטור" התאי? המדענים גילו, שמרכיבו החיוני הוא אנזים הקרוי קספאז-8. כאשר התא מותקף על-ידי נגיף, מצטרף אנזים זה לצבר מולקולרי גדול, הנוצר במטרה לשחרר אות דלקתי. אך ברגע שהאות הזה משוחרר, הצבר מאבד זמנית את יכולת הפעולה שלו - כפי שקורה בשיאו של מחזור הקיטור, כשהשסתום הנפתח משחרר את הלחץ ומחזיר את המנוע למצבו ההתחלתי. במקרה של התא, האות הדלקתי גורם לקספאז-8 להרוס חלבון הקרוי RIP1 - המשמש כמגביר חיוני של האות - וזאת מיד לאחר ש-RIP1 הגיע למצב בו הוא יכול לעשות פעולת הגברה מרבית. כך מסתיים המחזור הדלקתי: בדיוק לאחר שמנגנון האיתות הגיע לשיא פעולתו, הוא חוזר למצבו הנייטרלי, ומוכן להיכנס למחזור דלקתי נוסף אם התא עדיין מותקף על-ידי נגיפים.
עד לאחרונה היה ידוע שקספאז-8, אשר התגלה לפני כ-15 שנים על-ידי ראש הקבוצה, פרופ' דוד ולך מהמחלקה לכימיה ביולוגית, יכול למנוע דלקת רק בדרך אחת: גרימת הרס עצמי של תאים פגומים - תהליך הנקרא אפופטוזיס. בתהליך זה נמנעת ההתפזרות של תכולת התא, כדי לא לגרום דלקת.
במחקר הנוכחי, שתוצאותיו התפרסמו באחרונה בכתב-העת המדעי Immunity, התגלה מנגנון חדש לגמרי, שבמסגרתו מונע הקספאז-8 את הדלקת בדרך ישירה יותר. המחקר בוצע במעבדתו של פרופ' ולך על-ידי ד"ר אקהיל ראג'פוט, ד"ר אנדרי קובלנקו, ד"ר קונסטנטין בוגדנוב, סאונג-הון יינג, ד"ר טאה-בונג קאנג, ד"ר ג'ין-צ'ול קים וד"ר ג'יאנגפאנג דו.
ממצאי המחקר עשויים להיות רלוונטיים לכל סוגי הדלקת (לא רק כזו הנגרמת על-ידי נגיפים), ולכן יכולים להוביל לתובנות חשובות בנוגע למחלות דלקתיות. במחלות אלה, התגובה הדלקתית אינה נעצרת כמו שצריך, ולכן ייתכן שחלק מהן נגרמות על-ידי תקלות בקספאז-8, אשר גורמות לפעילות יתר של מגביר האותות RIP1. אם אכן כך הדבר, אפשר אולי יהיה לפתח טיפול המיועד לחסום את ה-RIP1, ובכך לבלום את הדלקת בצורה מדויקת ומכוונת.