55% מהקבילות שהוגשו בשנת 2010 לנציב קבילות החיילים,
יצחק בריק, התבררו כמוצדקות. בסך-הכל הוגשו בשנה שעברה 6,289 קבילות - עלייה של 1.5% לעומת השנה הקודמת. כך עולה מהדוח השנתי שמפרסם (ד', 25.5.11) בריק.
הפרק המרכזי בדוח עוסק בקבילות של חיילים ביחידות קרביות, אשר לדברי בריק ממעטים להתלונן בשל האתוס של יחידותיהם, וכך מונצחות הפגיעות בהם. מהקבילות עולה, קובע בריק, "כי לא תמיד הם זוכים לאותה התייחסות מסורה הנדרשת מהם, ככל שמדובר בדאגת רשויות הצבא לרווחתם ולתנאי שירותם".
בין הנושאים עליהם עומד בריק בהקשר זה:
- תלונות רבות של לוחמים על אי מיצוי זכותם לחופשות רגילות. הנושא הועלה כבר בסוף 2009, ולמרות המלצתו אז של בריק - לא הוסדר בצורה מערכתית. כעת נכנס לתמונה סגן הרמטכ"ל, יאיר נווה, ובריק מביע את התקווה שיימצא פתרון.
- פגישה קשה ומתמשכת בתנאי שירותן של תצפיתניות: מחסור בשעות שינה, מצוקת מזון, עיכובים בקבלת טיפול רפואי, העדר יישום של המלצות רפואיות, משמרות ארוכות ללא אפשרות לצאת לשירותים ועוד. "תמונה מטרידה ביותר" ו"תנאי שירות העולים כדי פגיעה בכבוד האדם" - אומר בריק על ממצאיו. גם כאן נקט נווה בפעולה לתיקון המצב.
- ללוחמות ניתנים אפודים קרמיים גדולים מדי (שכנראה מותאמים רק ללוחמים - א.ל), דבר המסרבל את תנועותיהן ועלול לגרום להן לפגיעות פיזיות. בעקבות הממצאים, נופקו אפודים מתאימים.
מתיחה בהשתתפותו של סגן אלוף בנושא אחר אומר בריק, כי שליש מהקבילות בהן טיפל בשנתיים האחרונות עוסקות ביחסי מפקדים-פקודים. עם זאת, הוא מציין לחיוב את הטיפול בדרגי השטח של צה"ל בתלונות על התנהגותם של מפקדים זוטרים, כולל נקיטת אמצעים במקרים המתאימים.
בריק מתאר מקצת מן המקרים שהובאו לידיעתו: מתיחה שביזתה קצין צעיר, לה היה שותף קצין בדרגת סגן-אלוף; עלבונות ואלימות מצד קצין בדרגת רב-סרן כלפי פקודיו, ובהם קצין בדרגת סרן, תוך התעלמות מצד הממונים עליו; השארת חיילים במשך כל הלילה בנקודת איסוף; שתי חיילות שנאלצו להמתין לילה שלם בתחנת משטרה; התעלמות של מפקדים מתלונות חיילים בשל התחושה שמדובר בתלונות שווא.
עוד עומד בריק על מקרים של פגיעת מפקדים בפרטיות פקודיהם: העברת מידע פוגעני על סטודנט המשרת במילואים לידי דיקן הסטודנטים ופגיעה בשל כך בקידומו; פרסום הליכים משמעתיים עם שמות החיילים. בריק מעיר, כי אין בפקודות כללים ברורים בנושא זה, ולכן לעיתים טועים המפקדים
בתום לב.
בעיות ביחידות הקישור של המילואימניקים בריק מתעכב על תופעה הולכת וגוברת, של העברת פקודות בדוא"ל, הן בענייני פרט והן בעניינים מבצעיים, מבלי לעקוב אחרי יישומן. הוא מביע את החשש מפני גיבוש תרבות ארגונית "שתחת ערכי מקצועיות ואחריות, היא מקדמת התנהלות חפוזה ובלתי אחראית, אשר עשויה להביא לידי חוסר שליטה לא רק בשגרה כי אם גם בלחימה".
פרק נפרד בדוח עוסק בשירותי הרפואה. בריק פותח בתופעה של חוסר אמון כלפי החיילים המעלים תלונות רפואיות, הנוגע מחוסר אמון בהם. "לעיתים נדמה כי חייל המבקש הקלות בפעילות, מתויג מראש כחייל שמבקש להשתמט ממטלותיו, ועליו מוטל 'נטל ההוכחה' כי הוא סובל מבעיה רפואית של ממש", אומר בריק, ומתריע שגישה זו עלולה לגרום לחיילים סבל ואף נזק תמידי.
בנושא חיילי המילואים, מבליט בריק תלונה חוזרת ונשנית של הקושי לקבל אישור של שירות במילואים, הנחוץ לקבלת תגמולי הביטוח הלאומי. תלונות תדירות נוספות מתייחסות לטיפול מתמשך ובלתי יעיל של גורמי הקישור, אובדן מסמכים שנמסרו להם וחוסר זמינותם.
