בעלי מניות מיעוט בחברת הציוד הביטחוני נטליין (NetLine) טוענים, כי בעלי השליטה בה - בנימין תאני וגיל ישראלי - מונעות מהם למנות דירקטור ומשתמשים בכספיה על-מנת לרכוש מניות מיעוט במקום להשקיעם בעסקי החברה.
טענות אלו כלולות בתביעה שהגישו (16.5.11)
בנק הפועלים, איכות שוקי הון, אלגרו טכנולוגיות מקבוצת מיטב, דירקט קפיטל ו
תום אחזקות לבית המשפט המחוזי מרכז, באמצעות עוה"ד
דרור ויגדור,
אורנה ששון ורות לובן ממשרד
יגאל ארנון.
נטליין עוסקת בפיתוח מערכות אלקטרוניות לזיהוי ושיבוש של שדרים אלקטרוניים, כולל מערכות לשימושים צבאיים וביטחוניים. דוחותיה אינם מתפרסמים, אך על-פי המסמכים המצורפים לתביעה - בשנת 2009 היו בקופתה רווחים מצטברים של 31 מיליון דולר. עוד נאמר, כי בשנים 2007-2007 ביצעה החברה עסקות בעשרות מיליוני דולרים, על-רקע עליית הביקוש למערכות נגד טירור. ואולם, החברה חילקה רק דיבידנד אחד - 4 מיליון דולר בשנת 2008.
התובעות השתתפו בסבב הגיוס השני שערכה נטליין, באפריל 2000, והשקיעו 1.4 מיליון שקל - מחצית מכלל אותו סבב. כיום ברשותן 5.4% ממניות נטליין, בעוד תאני וישראלי מחזיקים ב-84%. בהסכם ההשקעה נקבע, כי לתובעות תהיה רשות למנות דירקטור כל עוד שיעור אחזקתן בחברה עולה על 5%, וכך נקבע גם בתקנון החברה.
ביולי 2009 החזיקו תאני וישראלי 50% ממניות נטליין, אך בשנה וחצי שלאחר מכן רכשו 34% נוספים מידי שורה של משקיעים. לטענת התובעות, תאני וישראלי מימנו את הרכישות מהרווחים שהצטברו בקופת החברה, וזאת במקום לחלקם כדיבידנד או להשתמש בהם לרכישת חברה אחרת כפי שהצהירו.
בנובמבר שעבר הודיעו התובעות לחברה על מינויו של
מוטי קירשנבאום, אחד המשקיעים (אין קשר לאיש הטלוויזיה - א.ל), לדירקטור. החברה הודיעה בתגובה, כי המינוי לא יאושר, שכן על-פי הסכם ההשקעה - על כל המשקיעים באותו סבב לפעול יחדיו. התובעות, כאמור, היוו רק מחצית מן המשקיעים.
לטענת התובעות, אין מקום לטענה זו, שכן יתר המשקיעים כבר מכרו את מניותיהם לבעלי השליטה. עוד נטען, כי החברה מושתקת מלהעלות טענה זו כעת, שכן לא העלתה אותו בעבר. לדבריהן, נראה שתאני וישראלי פעלו מלכתחילה על-מנת לנטרל את בעלי מניות המיעוט, כך שלא יוכלו לפקח על הנעשה בחברה באמצעות מינוי דירקטור מטעמן.
התובעות מבקשות מבית המשפט להצהיר על זכותן למנות דירקטור בנטליין ולאשר את מינויו של קירשנבאום. טרם הוגש כתב הגנה.
