ביניש: להעביר למסלול מינהלי חלק מענייני בית משפט השלום

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קוראת (יום א', 29.5.11) להעביר למסלול המינהלי חלק נכבד מהנושאים המתבררים בבתי משפט השלום, בבתי המשפט לתביעות קטנות ובבתי המשפט לעניינים מקומיים. ביניש דיברה בפתיחת כינוס לשכת עורכי הדין באילת. לדברי ביניש, יש צורך ברפורמה מקיפה בתחום המשפט בישראל: שינוי של סדרי הדין האזרחיים והפליליים, שבאו בירושה מממשלת המנדט וכבר עברו שינוי בבריטניה עצמה; הקמת בית משפט לערעורים, שיאפשר לבית המשפט העליון לשבת בהרכבים של שבעה או תשעה שופטים ולפסוק בסוגיות עקרוניות; וחקיקת חוק יסוד החקיקה, כדי למנוע שינוי קל מדי של הסדרים חקיקתיים. ביניש תקפה את ההצעות לשינוי בנוהל בחירת השופטים, שהועלו בתחילת החודש בכנס של מחוז ת"א בלשכה. "שמעתי טענות על השפעה יתרה של השופטים בוועדה. אלה טענות חסרות שחר. לשופטים אין רוב בוועדה. זו ועדה של איזון בין פוליטיקאים ואנשי משפט והרוב בה נתון בידי אנשים פוליטיים; זו ועדה ששיכללה מאוד בשנים האחרונות את דרכי המינויים והבחינה", אמרה. ביניש הוסיפה: "לבחור שופטים בבחירות כלליות של הציבור ועוד הצעות מסוג זה, הן הצעות שנועדו לפגוע במוסד הקיים, והכל כדי לנטרל את תפקידו של בית המשפט כערכאת ביקורת ותוך רצון לצמצם ביקורת שיפוטית בנושאי ביטחון ובנושאים שיש להם השלכות תקציביות. אלה מגמות העומדות בניגוד לערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית שהותוו, כמובן, על-ידי הכנסת כרשות מכוננת ומחוקקת". לדברי ביניש, השיח הציבורי על מערכת המשפט "אינו מתמקד בדברים שראוי היה להתמקד בהם ומחמיץ את ההזדמנות לתקן את הטעון תיקון, והכל במגמה לפגוע בקיים במקום לקדם ולשפר אותו. "...אין כל מקום לדחף הבלתי פוסק המניע חלק מחברי הכנסת ואישי ציבור שונים לחפש דרכים לצמצם את עצמאותו של בית המשפט העליון, או להגביר את ההשפעה הפוליטית על בית המשפט העליון ועל הליך בחירת השופטים. תופעה זו מהווה חתירה נגד אושיות השיטה, שעד היום הוכיחה עצמה וביססה את מעמדו החשוב של המשפט בישראל ואת היחס בין שלוש רשויות השלטון". לדברי ביניש, אין אמת בטענות כאילו בית המשפט העליון חודר לתחומים לא לו: "תפקידו של בית המשפט הוא להפעיל את ביקורתו השיפוטית בכדי לוודא ששתי זרועות השלטון האחרות יפעלו כדין במסגרת סמכויותיהן. הפרדת הרשויות במדינת ישראל, כבכל מדינה בה מונהגת הפרדת רשויות, אינה סטרילית. ישנה זיקה מוסדית בין הרשויות ויש דיאלוג מוסדי ביניהן. על בית המשפט לכבד את המוסדות הנבחרים ולגזור על עצמו ריסון, אך ריסון כזה אין משמעו התנזרות מביקורת".