ילדים המתגוררים במרכזי הערים וסובלים מאסתמה או מאלרגיות של העור נוטים גם לפתח אלרגיות למזון. אלו ממצאי מחקר חדש.
חוקרים גילו כי בקרב 228 ילדים שהתגוררו במרכז ניו-יורק והגיעו למרפאה לטיפול באלרגיות, 28% סבלו גם מאלרגיה למזון - ביצים, בוטנים וחלב היו האשמים העיקריים. לעומת זאת, שיעור האלרגיה למזון בכלל אוכלוסיית הילדים בארצות הברית הוא רק כ-4%.
71% מהילדים שהשתתפו במחקר היו רגישים לפחות למזון אחד - גם כן שיעור גבוה בהרבה מהממוצע.
חלק מהילדים עברו בדיקות לאלרגיות למזון משום שסבלו מתסמינים, אך רובם - 62% - מעולם לא סבלו מתגובה ברורה למזון, והסיבה לכך שנבדקו הייתה משום שסבלו מאסתמה או מאקזמה שלא הגיבה היטב לטיפול התרופתי. כמו-כן, הילדים שהשתתפו במחקר היו מטופלים במרפאה לאלרגיה, ולכן אינם מהווים מדגם מייצג של כל ילדי העיר.
ולמרות זאת, רופאים המטפלים בילדים ממרכז העיר הסובלים מאסתמה עקשנית או מאקזמה צריכים לחשוד גם באלרגיה למזון. במקרים אלו, עליהם לקבל לידיהם היסטוריה מפורטת של התסמינים מהם סובל הילד ולהפנות את המשפחות למומחה לארגיות במידת הצורך.
החוקרים, מבית הספר לרפואה בהר סיני שבניו-יורק, פרסמו את ממצאי המחקר בכתב העת "Allergy & Clinical Immunology".
ידוע כי בקרב ילדים מעוטי יכולת - רבים מהם מתגוררים במרכזי הערים - יש שיעור גבוה של אסתמה ושל אלרגיות של האף. על-פי נתונים של המרכזים למניעת ובקרת מחלות, כ-23% מהילדים הפורטוריקנים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה סובלים מאסתמה, כך גם 16% מהילדים האפרו-אמריקנים. זאת בהשוואה לשיעור לאומי ממוצע של מעט מעל 9%.
לדבריהם, לא ידוע להם על מחקרים שבחנו את שכיחות האלרגיות למזון בקרב ילדים המתגוררים במרכזי הערים. שיעור האלרגיה והרגישות למזון שזוהה במחקר הנוכחי היה גבוה הרבה יותר מהנורמה הלאומית.
אחת התיאוריות המסבירות את התופעה היא השינויים בתזונה של הילדים. אחרת - הידועה כ"תיאוריית ההיגיינה" - מבוססת על כך שהחיים הנקיים יתר על המידה דווקא גורמים למערכת החיסונית של אנשים מסוימים לתקוף חומרים שאינם אמורים להזיק.
ללא קשר לסיבה לנטייה, צוות החוקרים מדגיש כי במקרים של ילדים החיים במרכזי הערים וסובלים מפריחות בעור או מאסתמה שלא ניתן לשלוט בהן בעזרת תרופות סטנדרטיות, הרופאים צריכים לשקול את האפשרות של אלרגיה למזון גם אם הילד אינו מראה תגובה מוכרת למזון.