יש לוודא שהחלטות הממשלה וחוק יסוד ירושלים ימומשו לאלתר - זו המסקנה העולה (יום ד', 1.6.11) מדיון שנערך בוועדת הכלכלה של הכנסת, לרגל יום ירושלים.
מנתונים שהציגה בוועדה תנועת "התעוררות בירושלים", תנועה המורכבת ממתנדבים הפועלים מתוך מטרה להשאיר בעיר אוכלוסיה צעירה, עובדת ופלורליסטית, עולה כי הסיבה המרכזית לעזיבתם של צעירים את העיר ירושלים היא היעדר מקומות עבודה.
בדיון הוצגה שורת החלטות של ממשלת ישראל מ-30 השנים האחרונות, הקובעות כי גופים ממשלתיים הממוקמים מחוץ לירושלים צריכים להעתיק את מקום מושבם לבירה. ההחלטה האחרונה התקבלה בשנת 2007 ובמסגרתה נקבע כי יחידות ממשלתיות ארציות יועתקו בתוך שמונה שנים, כי יש לעודד את מעברן של חברות ממשלתיות לעיר, כי כל גוף סטטוטורי חדש יוקם בירושלים. החריגים היחידים שנקבעו להחלטה הם משרד הביטחון ומשרד החקלאות.
עם זאת, העמותה הציגה נתונים לפיהם עו"ד ניר רוזנר מתכתב מזה מעל שנה עם משרדי ממשלה שממוקמים בתל אביב, בהם המשרד לענייני מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל ושיתוף פעולה אזורי וההמשרד בלי תיק של השר
יוסי פלד. כמו-כן, מתכתב עו"ד רוזנר עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, אשר אחראים על העברת המשרדים לירושלים. לדבריו, לטענת כל הגורמים, המשרדים הללו קיבלו אישור חריג להישאר בתל אביב עד אשר יימצא עבורם שטח מתאים בירושלים, כאשר המועד הסופי לכך כבר חלף: סוף שנת 2010.
התנועה ציינה כי במרס 2011 הוגשה בקשה להליך קדם בג"צ באמצעות משרד עו"ד
יגאל ארנון, בה מוצגת דרישתה ליישום החלטת הממשלה לאלתר.
התנועה טוענת כי על הממשלה להקצות תקציבים למעבר הצפוי באמצעות אגף תקציבים באוצר, להקצות קרקעות לבניית משרדים בבירה ללא דיחוי באמצעות אגף החשב הכלכלי וכי עליה לגבש תוכנית להעברת אלפי עובדים לירושלים. זאת, באמצעות הממונה על השכר באוצר ונציב שירות המדינה.
על-פי הנתונים שאסף צוות המחקר של "התעוררות", סך-הכל כוח-האדם ביחידות הארציות הנמצא מחוץ לירושלים, כולל כיום מעל ל-3,200 משרות. "הניסיון העולמי לגבי ערי בירה מראה על מכפיל לתעסוקה הממשלתית שנע בטווח של 1.5 עד 1.8. אם כן, יישום החלטת הממשלה האחרונה בנושא אמור ליצור בה כ-4,500 משרות לכל הפחות", טוענת התנועה.
חברת תנועת התעוררות ומועצת העיר ירושלים, מירב כהן, הציגה בפני הוועדה נתונים מהם עולה כי בדיקה של החשב הכללי העלתה שהצרכים של היחידות הממשלתיות בכל הארץ עומדים על 132 אלף מ"ר, בעוד שההיצע בירושלים עומד על 295 אלף מ"ר. תעריף הארנונה למשרדי הממשלה בעיר עומד על 284.40 שקלים למטר. כך ש-132 אלף מ"ר חדשים שיוקמו יביאו לפוטנציאל הכנסות מארנונה בגובה של 37.5 מיליון שקלים בשנה.
"אתם באמת חושבים שלא מצאו לשר פלד חדר בירושלים?" נציג מנהל הדיור הממשלתי התייחס בדיון לתוכניות העתידיות לבנייה שהציגה התעוררות, ואמר כי השבוע יצאו מכרזים לבניית בניין גנרי 2, בניין
מבקר המדינה ושני בניינים נוספים בכניסה לעיר. מתכננת מחוז ירושלים במשרד הפנים, דלית זילבר, אמרה כי תוכנית המתאר נותנת את המעטפת לבנייה בעיר והמשרד מתחייב לקדם את התוכניות הפרטניות במהירות שיא.
עו"ד
אמנון לורך, לשעבר יו"ר החברה ל
פיתוח מזרח ירושלים, פתח את דבריו בפסוקים הפותחים את ספר איכה. "איכה ישבה בדד העיר רבתי עם הייתה כאלמנה. כל רעיה בגדו בה, היו לה לאויבים", ציטט לורך ואמר כי כך הוא מרגיש כאיש ירושלים. הוא הוסיף כי שני שרי חינוך לשעבר, שכתבו הבוקר מאמרים לציון יום ירושלים, לא נקפו אצבע להעברת המשרדים מתל אביב.
"הרצון של הממשלה לעזור לעיר הוא רק על הנייר", אמר עו"ד לורך והוסיף: "אתם באמת חושבים שלא מצאו חדר בירושלים לשר יוסי פלד?". הוא הציע לבטל את חוק יסוד ירושלים, או לחזק אותו ולכתוב כי למשרדי הממשלה אין מקום מושב אחר מלבד ירושלים. "הוועדה צריכה לקבל החלטה שאין כפל לשכות לאף אחד", אמר. עו"ד לורך אף הוסיף כי כבר בשלב הזה צריך להתחיל להידבר עם העובדים שאמורים לעבור לירושלים, על-מנת לקצר תהליכים ולהכין את העובדים בהתאם.
סגן בכיר לחשב הכללי, גבי שוחט, אמר כי חטיבת הנכסים בחשב הכללי לקחה על עצמה את המשימה וציין את הקמת משרד החוץ ועבודה שנעשתה בקריית הממשלה. "לצד אותן פעולות אנחנו מונעים הגירה של משרדים לתל אביב", אמר שוחט. "אתמול פורסם מכרז לבניין של 70 אלף מ"ר, אליו אמור לעבור מבקר המדינה ומנענו מ
רשות השידור לצאת מירושלים". הוא קרא גם למרכזי המפלגות ולהסתדרות לעבור לירושלים.
סמנכ"ל משרד התרבות והספורט, רן בר, הסביר לוועדה כי המשרד פוצל ממשרד המדע והטכנולוגיה. לדבריו, שר המדע משתמש בלשכה של המשרד בירושלים ושרת התרבות ירדה לתל אביב. "שר המדע התיישב בירושלים ולא היה לנו מקום לתת לשרה
לימור לבנת", אמר בר והוסיף כי במשרד מעוניינים לעבור לירושלים גם מטעמי חיסכון.
רכזת תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה, שרית גולדשטיין, הסבירה כי ברגע שיחידה מסוימת מבקשת להאריך חוזה או לשפץ מבנה מחוץ לירושלים, הדבר מובא בפני ועדת חריגים. לדבריה, חלק מהיחידות קיבלו אישור מטעמים מקצועיים לא להתמקם בירושלים, כמו היחידה לבריאות הציבור בתל השומר. "המטרה שלנו היא להעביר את היחידות הממשלתיות לירושלים, אבל זה לא פשוט ולוקח זמן", אמרה גולדשטיין. סגן ראש עיריית ירושלים, קובי כחלון, אמר כי ירושלים נמצאת בתקופת שגשוג וכי העירייה התחילה לקחת אחריות ותכננה תב"ע תוך שנה. לדבריו, בעבר להוציא היתר בירושלים היה לוקח שלוש שנים.
