שנתיים וחצי לאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגדול והנסיגה שגרם לה במחצית הראשונה של 2009, מוסיפים עשירי ישראל להגדיל את הונם. גם בשנה החולפת התעשרו עשירי ישראל, וגדל מספר החברים ברשימת המיליארדרים. עושרם הכולל של 500 חברי הרשימה מסתכם ב-87.8 מיליארד דולר - עלייה של כ-9 מיליארד דולר או 12% לעומת העושר המצטבר שיוחס להם בגיליון של 2010. לשם השוואה, עושרם של 500 חברי הרשימה גבוה בכ-25% מתקציב הממשלה ל-2011.
כמו-כן, בעוד שבגיליון 500 העשירים של 2010 מספר החברים במועדון המיליארדרים היה 37, עתה עלה מספר החברים בו ל-42. המצטרפים החדשים הם
מריוס נכט, שהגדיל את הונו עקב העלייה החדה במניות צ'ק פוינט; משפחת חרל"פ, שנהנתה מעלייה ניכרת במספר המכוניות שייבאה; שאול שני, עקב מה שנראה כצמיחה נאה ב-ECI; בני משפחתו של
צדיק בינו, בשל העלייה במחירי הדלק; ומורי ארקין, שהרוויח מהעלייה החדה במניות פריגו.
עשירי ישראל הוסיפו אם כן לעושרם, אבל קצב התעשרותם היה נמוך מזה שנרשם ב-2010 - אז גדל בחדות שווים של רבים מחברי המועדון עקב גילויים של כמה שדות גז, והסיכויים למציאת שדות נוספים. השנה התמתנו העליות במגזר זה, גם על-רקע אימוץ מסקנות ועדת ששינסקי.
במקום הראשון ברשימה מדורגת משפחת ורטהימר, עם שווי של 6.5-7.5 מיליארד דולר (עלייה של כ-1 מיליארד דולר לעומת 2010), ואחריה משפחת סמי עופר המנוח, עם 4.8-5.3 מיליארד דולר (1.3 מיליארד דולר יותר מב-2010).
כמה מחברי הרשימה רשמו עלייה חדה בעושרם, שתמיד נבעה מאירועים נקודתיים. ברשימה זו ניתן לראות את
גיל שויד ו
שלמה קרמר, שהצמיחה העסקית של החברה שייסדו, צ'ק פוינט, הביאה לזינוק חד במניותיה; הונו של שלמה טיסר צמח על-רקע עלייה חדה במחיר חברת הנדל"ן שלו, וילאר; רשת המרכולים שהקימו רמי ועדינה לוי, רמי לוי שיווק השקמה, ממשיכה לצמוח בקצב חריג; וגם משפחת נמרודי הגדילה את שוויה, כנראה על-רקע כניסה לתחום האנרגיה.
עשירי ישראלמנגד, היו אחרים שעושרם ירד בחדות. בקבוצה זו ניתן למנות את מרק וישי שיינברג, שחברת טכנולוגיית ההימורים שהקימו, פוקרסטארס, עמדה, לצד חברות אחרות, במרכזה של חקירה מאסיבית של ה-FBI -חקירה שהובילה בסופה למעצרם ולהפסקת פעילות החברה; עסקיהם של יגאל זילכה, משה בובליל וניסן חקשורי, השותפים בפרויקט הקזינו בלוטראקי, נפגעו קשות מהמשבר הכלכלי שפקד את יוון; חברי רשימה נוספים מענף ההימורים - אבי שקד והאחים שי ורון בן יצחק, ספגו גם הם ירידה בשל ההידרדרות העסקית בחברת טכנולוגיית ההימורים שהקימו, 888; המכות שסופגת הרשת הקמעונית רבוע כחול, גררו הפסדים לבעליה, השותפים המייסדים של קבוצת אלון, שרגא בירן ובן דודו דודי ויסמן; וכמובן
מוטי זיסר, שעובר כנראה את המשבר העסקי החמור והמאיים ביותר בחייו.
ההבדלים בין הרשימה הנוכחית לבין זו שפירסמנו בשנה שעברה נובעים מכמה התפתחויות כלכליות עיקריות, חלקן מקומיות וחלקן בינלאומיות:
צמיחה מואצת. לאחר ההאטה של 2009, ב-2010 שבה הכלכלה הישראלית לצמוח בקצב מהיר: התוצר הלאומי הגולמי (תמ"ג) צמח ב-4.5%. הצמיחה ב-2010 גם הייתה מהירה מזו של רבות ממדינות העולם המפותח - הצמיחה במדינות
OECD בשנה זו הייתה פחות מ-1%. התגובה לצמיחה זו - או ליתר דיוק, הציפייה לה - כבר באה לידי ביטוי במחירי המניות בתקופה שלפני פרסום הגיליון של השנה שעברה. העלייה המתונה יותר במחירי המניות בשנה החולפת מגלמת ככל הנראה ציפייה לירידה מסוימת בקצב הצמיחה.
עשירים יותרהמשך התחזקות השקל. השילוב בין צמיחה מקומית מהירה לתגליות הגז הגדולות משך השקעות רבות לישראל וגרם להמשך הלחצים להתחזקות השקל: בשנה החולפת עלה ערכו של המטבע המקומי ב-4.4% ביחס לדולר. מצד אחד, התחזקות השקל פוגעת ביצוא הישראלי, אבל מצד שני היא מגדילה, במונחים דולריים, כל הכנסה או הון הנקובים בשקלים.
שוק האנרגיה: עליות, אבל מתונות יותר. בשנה החולפת עלה מדד מניות הנפט והגז של הבורסה בתל אביב בשיעור דולרי של 27%. השנה נבעה העלייה גם מעליית מחירי האנרגיה בכל העולם וגם מהציפייה לגילויים של שדות נוספים. מנגד, מאחר שרוב התגליות הגדולות כבר היו ידועות ומכיוון שהממשלה החליטה לאמץ את מסקנות ועדת ששינסקי, היו העליות במניות וביחידות ההשתתפות של חברות האנרגיה מתונות יותר.
עליות חדות בשוק הטכנולוגיה. השנה החולפת הייתה כנראה הטובה ביותר בענף ההיי-טק מאז מארס 2000. אומנם היו מעט הנפקות חדשות של חברות טכנולוגיה, אבל סטארט-אפים, וגם חברות שאינן יכולות עוד להיחשב לסטארט- אפים, הצליחו לגייס סכומי עתק בגיוסים פרטיים. במקביל, עלו מניות חברות הטכנולוגיה הנסחרות בוול סטריט (בניגוד לאלה הנסחרות בתל אביב) בשיעורים חדים, ומדד הנאסד"ק קפץ ב-24%.
בחודשיים האחרונים גדל והולך מספר ההנפקות הראשונות של חברות הטכנולוגיה, ובעיקר בחברות האינטרנט, בבורסות בכל העולם. האזהרות מפני בועה נשמעות מכל כיוון, אבל על-פי ניסיון העבר, אזהרות כאלה מתחילות הרבה לפני שהבועות מתפוצצות בפועל.
אם מחירי הדירות יפסיקו לעלות, תחושת העושר של בעלי הדירות תקטן וכך גם הוצאותיהם השוטפות. גם התפתחות כזו, אם תתרחש, אינה מתיישבת עם צמיחה מהירה יותר. עלייה נמשכת בריבית מובילה באותו כיוון. לפיכך, ואם הנחות אלה יתממשו, עושרם של עשירי ישראל יגדל בשנה הבאה באופן מתון עוד יותר מזו שראינו השנה.
1: משפחת ורטהימר - 7.5-6.5 מיליארד דולר
2: משפחת אייל ו
עידן עופר - 5.3-4.8 מיליארד דולר
3:
שרי אריסון - 4.7-4.5 מיליארד דולר
4: ארנון מילצ'ן - 3.9-3.4 מיליארד דולר
5:
בני שטינמץ - 4.0-3.0 מיליארד דולר
6:
יצחק תשובה - 2.5-2.2 מיליארד דולר
7: גיל שויד - 1.7-1.6 מיליארד דולר
8:
מוריס קאהן - 1.6-1.5 מיליארד דולר
9: משפחת שטראוס - 1.5-1.4 מיליארד דולר
10: משפחת פדרמן - 1.3-1.2 מיליארד דולר
