כמות התפוקה הכוללת של חלב (בקר, צאן ועיזים) בשנת 2010 נאמדה בכ-1.29 מיליארד ליטר, ללא שינוי ניכר משנת 2009. ערך החלב ירד ב-3.7% ונאמד בכ-2.5 מיליארד ש"ח, וחלקו כ-9.4% מסך התפוקה החקלאית. כך עולה (ב', 6.6.11) מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג השבועות.
יש לציין, כי הכמות כוללת גם את כמות החלב שנצרכת באופן עצמי, בעיקר במגזר הערבי, שם צריכת חלב העיזים גבוהה.
חלב הבקר הוא כמובן החלב המוביל הן בתפוקה והן בערך המכירה. 97% מהחלב המופק בישראל הוא חלב בקר, וערכו השנתי מסתכם בכ-2.35 מיליארד ש"ח.
הנתונים מראים כי תנובת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם: התנובה הממוצעת לפרה עמדה בשנת 2009 על 10,208 ק"ג לשנה. ההישג הוא פרי מאמץ מתמשך של מגדלי הבקר בטיפול, בהזנה, בטיפוח עקבי של הבקר, בהקפדה על בריאותו ובמחקר מתקדם של ענף הבקר לחלב. הפרה האמריקנית נמצאת לא רחוק מהפרה הישראלית, עם תנובה שנתית ממוצעת של 9,331 ק"ג לשנה. הפרה ההודית, לשם השוואה, שנהנית מתנאים ייחודיים רק לה, מניבה 1,172 ק"ג חלב בשנה בלבד.
לפי הנתונים, בעשור האחרון, במהלך השנים 2001 עד 2009, הצטמצם מספר הרפתות מ-1,250 ל-969, בעקבות הרפורמה בענף החלב. בשנים 2008-2006 מספר החולבות עלה וגם ייצור החלב לרפת עלה. בשנת 2009 חלה ירידה בייצור, בעקבות ירידה בביקוש למוצרי חלב, שנבעה ככל הנראה מהמיתון הכלכלי.
ירידה של כ-17% בייצור הדבש אשתקד באשר לתפוקת הדבש בישראל בשנת 2010 - זו הסתכמה בכ-2,500 טון. ערך הדבש נאמד בכ-43.8 מיליון ש"ח. הכמות ירדה ב-16.7% לעומת שנת 2009 והמחיר עלה ב-2.9%.
התוצרת שיוצרה נובעת מכ-96 אלף כוורות, והיבול הממוצע בכל כוורת היה כ-26 ק"ג. יש לציין כי כמות זו לא סיפקה את כל הביקוש המקומי לדבש במדינת ישראל. הירידה ביבול הדבש נבעה בעיקר מהחורף השחון והחם שהביא לירידה בפריחה האביבית.
כמות הדבש שיובאה לישראל בשנת 2010 הייתה כ-1,022 טון, לעומת 298 טון בשנת 2009 - גידול של כמעט פי ארבעה.
במשקי הבית בישראל ההוצאה החודשית הממוצעת בשנת 2010 על חלב מפוסטר הייתה 52 ש"ח בחודש, על מעדני חלב וגבינה 35 ש"ח, על גבינה צהובה 37 ש"ח, על גבינה לבנה 53 ש"ח ועל דבש 6 ש"ח בחודש. בסך-הכל, ההוצאה החודשית הממוצעת של משקי הבית בשנת 2009 נאמדה בכ-13 אלף ש"ח בחודש, 2.2% מכלל ההוצאות היו על חלב ומוצריו ועל דבש.