חבר כנסת נגדו הוגש כתב אישום, יושעה עד תום ההליכים אם ועדה מיוחדת תקבע שכתב האישום מבוסס. כך מציע (6.6.2011) ח"כ
אריה אלדד.
על-פי ההצעה, בוועדה יהיו חברים היועץ המשפטי לממשלה (שממילא מעורב בכל כתב אישום נגד ח"כ), היועץ המשפטי לכנסת ושופט של בית המשפט העליון שימונה בידי נשיא ביהמ"ש. מליאת הכנסת תהיה רשאית להפוך את החלטת הוועדה, אם זו תחליט על השעיה - אך לא להפך. ח"כ שיושעה, לא יקבל משכורת. עוד מוצע, כי אם לא יינתן פסק דין בתוך שנה מיום ההשעיה - היא תבוטל.
אלדד מסביר: "המצב המשפטי כיום מאפשר לנבחרי הציבור להמשיך ולכהן בתפקידם גם לאחר שמוגש כנגדם כתב אישום. מציאות זו פוגעת קשות באמון הציבור ברשויות השלטון, וכן מכתימה את טוהר המידות ואת אמת המידה שנבחרי הציבור אמורים לעמוד בה. תכלית הצעת החוק לשנות מציאות זו על-ידי השעיית חבר הכנסת עם הגשת כתב אישום מבוסס נגדו".
הצעת חוק אחרת, של ח"כ
נחמן שי, קובעת כי "שר האוצר, באישור הממשלה, יקבע כללים לפיקוח על הוצאות שרי הממשלה בעת שהותם במדינה זרה, כאשר מימון שהייתם, כולו או חלקו, הוא מתקציב המדינה". שר שיחרוג מתקרה זו, בלא קבלת אישור מראש, יחזיר מכיסו את ההפרש לקופת המדינה.
שי אומר, כי הגיש את הצעתו בעקבות דוח
מבקר המדינה על הבזבוז של שר הביטחון,
אהוד ברק, בנסיעתו לפריז. הוא מזכיר, כי
מיכה לינדנשטראוס המליץ לקבוע כללים אשר יגדירו את ההוצאות המירביות ואת רמת בתי המלון בעבור השרים והנלווים להם בעת שהותם בחו"ל. בכך חוזר שי על הצעה שהגיש והוסרה אשתקד מעל סדר היום.
הצעה שלישית הנוגעת לסדרי השלטון, אותה הגיש ח"כ זאב ביילסקי, מטילה על הממשלה להגיש לכנסת אחת לחצי שנה דוח על ביצוע החלטותיה. על-פי ההצעה, מזכיר הממשלה ירכז את דיווחי השרים, ראש הממשלה יעביר את הדיווח ליו"ר הכנסת, וזה יעביר אותם לדיון בוועדות הרלוונטיות.
ביילסקי מנמק: "הצעת חוק זו באה לתבוע מהממשלה להציג את ביצועיה מול החלטותיה, וכמו-כן, לגרום לכך שהמחדלים יועלו לדיון ציבורי לפני האירוע ולא לאחריו. ההצעה מבוססת על סעיף קיים בתקנון עבודת הממשלה, של הממשלה הנוכחית".
