כמחצית מאוכלוסיית הצעירים בישראל, הנמצאים בראשית דרכם בשוק העבודה, חסרים השכלה על תיכונית, ולרבים מהם אין כל הכשרה ההולמת את צורכי שוק העבודה. זו המסקנה העגומה העולה (יום ה', 9.6.11) מתוך קטע מסקירת ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שיפרסם בקרוב בנק ישראל.
התעסוקה של צעירים בני 28-33 חסרי השכלה על תיכונית ירדה ב-12 השנים האחרונות. נתונים אלה חושבו לגבי הגברים היהודים (למעט אלה שמוסד הלימודים האחרון שלהם הוא ישיבה), משום שבקרבם לא חלו בשנים האחרונות שינויים שמקורם בשינוי דפוסי תעסוקה - כפי שקרה למשל בקרב הנשים והערבים.
מניתוח מאפייני הצעירים שלא פנו ללימודים על תיכוניים בהשוואה לאלו שפנו, עולה כי מעטים מקרב הלא משכילים עוברים קורס מקצועי כלשהו, שעשוי לסייע במעבר מלימודים לעבודה. דווקא משכילים שלמדו לימודים על תיכוניים עוברים יותר קורסים מקצועיים כאלה.
בדיקה של התפלגות המקצועות העלתה כי בהתאם למצב בשוק העבודה, הלומדים במקצועות המחשבים הם חלק מרכזי מאוד מהלומדים בחינוך הטכנולוגי; לעומת זאת, מקצועות השירותים - שצמחו מאוד בשוק העבודה - נלמדים במינון נמוך בבתי הספר, בעוד שמקצועות תעשיה, שחלקם מצויים בנסיגה בשוק העבודה נלמדים בהיקף נרחב בתיכון. דוגמה לכך הוא הלימוד הנרחב יחסית של תחום "מערכות הספק פיקוד ובקרה" - עיסוק במכונאות תעשייתית - שאינו הולם את צרכי השוק. כל אלה מחדדים את האתגר המתמשך בתכנון ההכשרה המקצועית בתיכון ואחריו.
בנק ישראל התמקד במחקרו בשתי שאלות עקרוניות הנוגעות למדיניות בתחום ההכשרה והתעסוקה של צעירים בישראל. השאלה הראשונה היא מה צריך להיות חלקה של הממשלה במימון ובניהול של מערך ההכשרה המקצועית בלימודים התיכוניים ואחריהם. החוקרים מציינים כי מחד גיסא, הצורך של המעסיקים בכוח אדם מיומן יכול להתמלא תוך הכשרה ביוזמתם ובניהולם, ומה עוד שהם מצויים היטב בהתפתחות המיומנויות הדרושות בשוק העבודה. מאידך-גיסא, ייתכן דווקא כי נדרשת מעורבות של הממשלה בתחום ההכשרה המקצועית, שכן שיקולי הרווח הצרים של כל פירמה עלולים להניב דרישה להכשרה בתחומים ספציפיים מדי, בתעשיות המצויות בנסיגה, או בענפים שכבר משופעים בבעלי מקצוע, כדי להגדיל את היצעם ולהוריד את שכרם.
השאלה השנייה שהעלה המחקר היא מהו הדגש שיש לשים בהכשרה מקצועית במהלך הלימודים התיכוניים לעומת הכשרה מקצועית סמוך לכניסה לשוק העבודה ותוך כדי עבודה. נימוק מרכזי בעד הכשרה והתנסות מקצועית בתיכון הוא שהן פותחות צוהר לעולם העבודה, במיוחד לתלמידים המתקשים בלימודים עיוניים ומצויים על סף נשירה ממערכת החינוך. עם זאת, מיומנות מקצועית ספציפית אינה מספיקה בעולם שבו השיפורים הטכנולוגיים כה מהירים; בבנק ישראל מציינים כי דרושים כלים ללימוד נוסף או שינוי מקצועי במסגרות הכשרה מאוחרות ותוך כדי עבודה - במיוחד בישראל, שבה השירות הצבאי דוחה את כניסתם של חלק מבוגרי התיכון לשוק העבודה. "החינוך המקצועי בבית הספר התיכון חייב להיות איכותי ומודרני, כזה שיקנה גם כישורים בסיסיים הניתנים ליישום בתחומים שונים כגון עבודה בצוות, יכולות תקשורת, משמעת, מוסר עבודה, פתרון בעיות, יוזמה, התמודדות עם מקורות מידע וכדומה", אומרים בבנק ישראל.
יש לציין, כי לאחרונה ננקטים צעדים להגדלת היקף ההכשרה במהלך הלימודים בתיכון, ואילו הדגש בהכשרה המקצועית באמצעות קורס מאוחר יותר נחלש מאוד.