"וינרוט נאלץ להוכיח שאינו גנב ורמאי כשהוא חשוף לכל"

בתחילת השבוע הגישו עורכי הדין, איריס ניב-סבג ועודד גזית, את סיכומי ההגנה בתיק וינרוט ויטה. עו"ד יעקב וינרוט מואשם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, כי הכניס את עצמו למצב של ניגוד עניינים בשנת 2003, עת ייצג את פקיד השומה שוקי ויטה, שבאותה עת אישר הסכמי מס חריגים ללקוחותיו ה"כבדים" של וינרוט וביניהם- מיכאל צ'רנוי, ארקדי גאידמק והיהלומן דן גרטלר. בכתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) באמצעות עו"ד שרון כהנא, מואשם וינרוט בעבירות של שוחד והלבנת הון בחשד שייצג את ויטה במחיר מופחת בתמורה להסדרי מס מקלים ללקוחותיו. "גם לנאשם יש זכויות שחייבים לשמור עליהן", כתב צוות ההגנה בסיכומים והוסיף: "וינרוט מצא עצמו מול גבולות פרוצים לחלוטין, הוא נאלץ להוכיח שאינו 'גנב', ו'רמאי' תוך שהוא מתבוסס בתוך ביצה כשהוא חשוף לעין כל. לעו"ד כמו וינרוט אין ברירה, הוא חייב להוכיח שטענות שהמאשימה המייצגת את מדינת ישראל הטיחה בו, הן חסרות יסוד, ונטולות שורש ובסיס".

הסטנדרט אצל וינרוט

"אצל וינרוט, הטיפול ללא שכר טרחה אינו ניתן ללקוחות שאין ידם משגת דווקא, אלא במקרים רבים, שבהם יש לאל ידו של הלקוח לשלם, אך וינרוט מזדהה עמו ועם עניינו", נטעו בסיכומים. התנהגות זו של וינרוט נובעת לשיטתם משני מקורות: "בזהות היהודית שלו ותפישת העולם הסוציאלית שלו". יתרה מכך: "הדברים הללו הם חלק מרצף של פעילות ודפוס התנהגות שאין לו אח ורע. וינרוט לא הציג עצמו כצדיק, הוא דיבר על הצרכים האישיותיים שלו, מקורותיהם וסיבותיהם". לטענתם, הצורך האישיותי של וינרוט, "להיות שם", עבור מישהו שהוא חושב שהוא צריך לסייע בידו, עולה גם מתוך עשייה נוספת "גנוזה שהיתה יורדת עם וינרוט לקברו, אלמלא משפט זה. רבים מצאו את דרכם לוינרוט ולכן עניינו של ויטה לא היה יוצא דופן מכל בחינה שהיא".