מבנה ציבורי מהתקופה הביזנטית, בן כ-1,500 שנה, נחשף לאחרונה בחפירות של רשות העתיקות בעכו. מדובר בפעם הראשונה בתולדות מחקר עכו, שבה נחשף בעיר מבנה ציבור מהתקופה הביזנטית. בחפירה הארכיאולוגית שעורכת רשות העתיקות כ-100 מ' ממערב לתל עכו - בסמיכות למתחם קניון עזריאלי הנבנה במקום, התגלה מבנה ציבורי בן כ-1,500 שנה, שייתכן כי שימש ככנסייה. חפירת ההצלה הארכיאולוגית בוצעה באתר עקב עבודה לא מתואמת שנעשתה בשטח עתיקות מוכרז ופגעה בעתיקות. נורית פייג, מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרה כי עד כה, הייתה העיר מוכרת מהכתובים הנוצריים כמי שהבישוף שלה השתתף בגיבוש הדת החדשה וכעת, צצות העדויות הראשונות בשטח. "מדובר בתגלית חשובה למחקר עכו מאחר שעד כה לא נמצאו שרידים המתוארכים לתקופה הביזנטית, למעט שרידי רובע מגורים ששכן בסמוך לים", ציינה. בחפירה שקיימה רשות העתיקות נחשף מבנה ציבורי גדול, בנוי אבני גזית. גודל המבנה, הבנייה המרשימה וכן הממצאים: שפע הרעפים, חלקי השיש מעוטרים, החרסים והמטבעות מעידים על מבנה ציבורי (אולי כנסייה), ששימש את עיר הבישוף עכו בתקופה הביזנטית. מתחת למפלסי הקירות שרדו צינורות חרס, ובאחד מחדריו אותרו רצפות פסיפס. את אספקת המים השוטפת קיבלו תושבי המבנה גם מן הבאר שנמצאה באחת מחצרות המבנה. מן המקורות הנוצרים ידוע על הבישופים של עכו וקיסריה, שהשתתפו בכינוסים ובוועידות המרכזיות העולמיות שדנו בגיבוש עיקרי הדת - דבר המעיד על מרכזיותה של עכו עבור הדת הנוצרית בתקופה זו. כמו-כן, קיימת עדות של צליין אנונימי מהעיר פיאזנצה באיטליה, על עושרה ויופייה של העיר עכו בשנת 570, בה הוא מספר על המנזרים היפים שבשטחה. את מיעוט השרידים הביזנטים שנמצאו עד כה ניתן לייחס להרס שנעשה על-ידי ממשיכיהם. כמו-כן, נחשפו מתחת ליסודותיו של המבנה הציבורי מבנים קדומים לו מהתקופה ההלניסטית שתכולתם עשירה בכלי ייבוא מאגן הים התיכון, ביניהם אמפורות שמוצאן מהאי רודוס, כפי שמשתמע מהידיות החתומות הנושאות את שמות המושלים.