רוב תלונות קוני הדירות נגד קבלנים הן בנושאי רטיבות, ריצוף וסדקים. כך העלה סקר שנערך על-ידי משרד השיכון. 29% מהתלונות שהוגשו למשרד נגד קבלנים נגעו לרטיבות בקירות ובתקרות, בעיקר בתקופת החורף. 15% מהתלונות היו על ריצוף פגום, ו-14% מהתלונות היו על סדקים בקירות. יתר התלונות היו על צנרת לא מתאימה, תכנון לקוי של הדירה, ליקויים בציפוי החיצוני של הבניין ונושאים אחרים.
ליאורה זיידמן, מנהלת מינהל תכנון והנדסה במשרד השיכון, הציגה (יום א', 12.6.11) את ממצאי הסקר, במסגרת הרצאה שנערכה ביום עיון ברמת-גן על הנושא, מטעם התאחדות הקבלנים והקרן לעידוד הבנייה (של ההתאחדות וההסתדרות). מאות קבלנים הגיעו, בעיצומו של יום עבודה, דבר שהעיד על העניין הרב שיש לקבלנים בנושא.
ביום העיון נשמעו הרצאות ונערך דיון על התיקון החדש לחוק המכר, שנכנס לתוקף לפני זמן קצר. התיקון מרחיב את חובות הקבלנים לתקן ליקויים בשנים הראשונות לבניין, על-פי תלונת הדייר, ללא צורך בהוכחות, מה שקרוי "תקופת הבדק". זיידמן אמרה כי על-פי התיקון בחוק, יהיו הקבלנים אחראים במשך 4 שנים לכל תלונה בנושאי צנרת, 5 שנים בנושאי סדקים ו-7 שנים בתלונות על ליקויים בחיפויי חוץ של הבניין. גם אחריות הקבלנים לנושאים אחרים הוארכה.
זיידמן, וכן פרופ' איל זמיר מהאוניברסיטה העברית הדגישו, כי הקבלן אחראי לתקן ליקויים גם לאחר תקופת הבדק, למעשה ללא הגבלת זמן. ההבדל הוא, שלאחר תקופת הבדק חייב הדייר להציג הוכחות לנזק שנגרם לו.
זמיר אמר עם זאת, כי תקופת האחריות היא "ישראבלוף", משום שאם הקונה יוכל להוכיח שהקבלן גרם לו נזק, אין צורך בחוק המכר, כי הוא יכול להגיש תביעה לפי חוקים אחרים אם לא יוכל להוכיח - אין ממילא מקום לתביעה. לדברי זמיר, הביטוי "תקופת אחריות" אינו מעשי.
המרצים הוסיפו, בתשובה לשאלות מהקהל, כי אחריות הקבלן חלה גם על קוני-משנה, כלומר על אלו שקנו את הדירה לאחר שנים מהקונה המקורי. המרצים ציינו כי בתי המשפט נענו בכל המקרים לדרישות של קוני-משנה לקבל פיצוי מתאים.
זיידמן אמרה, כי חידוש חשוב בחוק הוא, שקבלן חייב לשלם פיצוי על איחור של 60 יום ויותר במסירת דירה לעומת הנקוב בחוזה. הפיצוי לחודשים השלישי עד השמיני לאיחור יהיו 150% משכר הדירה המקובל לדירה דומה, והפיצוי מהחודש התשיעי ואיך יהיה 125% מדמי השכירות. החוק כולל גם הקלטת קנסות על קבלנים שיפרו הוראותיו.