עיריית בת-ים יזמה הקמת מבנה לשימוש חורג

חלק ניכר מהדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור מוקדש לתיאור הטיפול בתלונות פרטניות, והנה כמה מהן:

• בנציבות התקבלו שתי תלונות שעניינן סירוב של בתי ספר להעניק תעודת בגרות לתלמידות שהוריהן חבו כספים לבית הספר. הבירור עם משרד החינוך העלה, כי גורמים שונים במשרד סברו שהאיסור לעכב את התעודות מתייחס למקרים שבהם לא שילמו ההורים את תשלומי החובה לבית הספר, ואילו במקרים שבהם מקור החוב הוא אי-תשלום עבור שירותי רשות או עבור שירותים שההורים רכשו מרצונם, ניתן לעכב את מסירת תעודת הבגרות עד לתשלום החוב. בעקבות התערבות הנציבות הופסק נוהג זה.

• עורך דין שייצג קטין בתביעה נגד משרד החינוך התלונן על שהמשרד לא שילם לקטין את הפיצויים שבית המשפט פסק שהוא זכאי להם. המשרד טען, כי לאחר מתן פסק הדין פנה אליו עורך הדין כמה פעמים ודרש את תשלום הפיצויים, ובכל פנייה נקב בסכום שונה. לכן חישב המשרד בעצמו את הסכום המגיע לקטין, הכולל גם הפרשי הצמדה וריבית, ושלח לעורך הדין צ'ק בסכום זה.

• הנציבות העירה למשרד החינוך, כי היה עליו לחשב בעצמו את סכום הפיצויים המגיע לקטין בהתאם לפסק הדין ולא להמתין שעורך הדין יעשה זאת עבורו. נוסף על כך, הקטין אינו אמור להיפגע מכך שבשל אילוצים ביורוקרטיים חולף זמן בין מתן הוראת התשלום לביצועה. לכן על המשרד להוסיף על הסכום ששילם לקטין גם הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו חושב סכום הפיצויים ועד ליום הכנת הצ'ק שנשלח לעורך הדין, וכן הפרשי הצמדה וריבית עבור התוספת מיום הכנת הצ'ק האמור ועד ליום תשלום התוספת.

• עורך דין המייצג חברת תעופה מחו"ל שיש לה נציגות פעילה בישראל, קבל על שרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול נותנת היתר להעסקת אנשי הסגל הבכיר של חברת התעופה לשנה בלבד אף שכהונתם נמשכת שלוש עד ארבע שנים. לטענת המתלונן, בשל כך, על החברה להגיש לרשות האוכלוסין בכל שנה בקשה חדשה לגבי כל אחד מחברי הסגל הבכיר, הזהה לבקשה שהוגשה שנה לפני כן ומצורפים לה אותם מסמכים; בחינת הבקשה נמשכת זמן רב, וסמוך לאחר קבלת ההיתר על החברה להתחיל לטפל בהגשת הבקשה לשנה הבאה. בעקבות התלונה נקבע, כי ההיתר להעסקת אנשי סגל בכיר של חברות תעופה וספנות יוארך לשנתיים או עד לתום 63 חודשי שהייה בישראל, התקופה הקצרה מבין השתיים.

• בנובמבר 2009 פנתה לנציבות ח"כ מרינה סולודקין והלינה על שלא הוקמה מצבה על קברו של אזרח ישראלי ערירי שנפטר בדצמבר 2004 והובא לקבורה בבית העלמין של קיבוץ כפר מסריק. סולודקין פנתה לגורמים רבים - המשרד לשירותי דת, המוסד לביטוח לאומי, המועצה האזורית מטה אשר ורכז בית העלמין בקיבוץ - בבקשה שיטפלו בהקמת מצבה על קברו של המנוח, אך פניותיה לא נשאו פרי, ואף שעברו כחמש שנים מאז פטירת המנוח נותר הקבר ללא מצבה.

• הביטוח הלאומי הסביר, כי הוא רשאי לחתום על הסכם להקמת מצבות רק עם חברה שהמשרד לשירותי הדת נתן לה רישיון לעסוק בקבורת נפטרים, וכי מאחר שאין לקיבוץ רישיון כזה, הוא אינו יכול לממן את הקמת המצבה. בעקבות התערבות הנציבות הודיע המוסד, כי הוא דאג לכך שחברה אחרת תקים מצבה על קברו של המנוח.

• תושב בת-ים התלונן על שבשטח בית ספר הסמוך לביתו נבנה מבנה שעל-פי היתר הבנייה שניתן לו הוא מיועד לשמש להפעלת כיתות לימוד, אך לנוכח מקומו וצורתו נראה, כי הוא מיועד לשמש כאולם שמחות וכמטבח לבית כנסת הנמצא בסמוך לבית הספר.

• עיריית בת-ים מסרה בתגובה לפניית הנציבות, כי המבנה מיועד להפעלת כיתות לימוד של בית הספר בלבד, וכי אם יתברר בעתיד שהמבנה משמש כאולם שמחות, תפעל הוועדה המקומית לתכנון ובנייה להפסקת השימוש החורג, מכוח סמכותה על-פי חוק.
  הנציבות בדקה את היתר הבנייה שניתן למבנה ומצאה, כי שמו של מבקש ההיתר המקורי נמחק ומעליו נרשם בכתב יד שמבקש ההיתר הוא "עיריית בת-ים". עם זאת, במשבצת המיועדת לחתימת המבקש הופיע שמה של עמותה מסוימת, ומספר הטלפון של מבקש ההיתר הוא מספר הטלפון של בית הכנסת. עוד נמצא, כי לא בית הספר הוא שיזם את בניית המבנה אלא מועצת העירייה.
  עובדי הנציבות שביקרו במהלך הבנייה באתר הבנייה הבחינו בסממנים חיצוניים המלמדים שהמבנה מיועד לשמש את בית הכנסת ולא את בית הספר. בין היתר הבחינו עובדי הנציבות, כי על לוח המודעות שבבית הכנסת נתלתה מודעה המפצירה בציבור הבאים לבית הכנסת לתרום כספים לבניית המבנה אשר "ישרת את הציבור לכיתות לימוד, חוגים ולכינוסים קהילתיים".
  במהלך בירור התלונה הסתיימה בניית המבנה, והמתלונן שלח לנציבות דוגמה של הזמנה לטקס חנוכת המבנה, ובה נכתב כי הנהלת בית הכנסת שמחה להזמין את הציבור "לחנוכת הבית ולקביעת מזוזות במבנה החדש הצמוד לבית הכנסת".
  זמן קצר לאחר חנוכת המבנה הודיע המתלונן לנציבות, כי במבנה מתקיימים אירועים הקשורים לבית הכנסת, כגון מסיבת "שבת חתן" וחגיגת הכנסת ספר תורה. האירועים התקיימו בימי חול בשעות הערב ובימי שבת בבוקר. הנציבות שבה ופנתה בעניין לעירייה, אולם העירייה עמדה על כך שהשימוש במבנה הוא בהתאם להיתר.
  נוכח ממצאי הבירור קבעה הנציבות, כי העירייה נהגה שלא כדין בכך שיזמה את הקמת המבנה לשימוש בית הכנסת בשטח בית הספר ושלא לפי התוכניות החלות על המקום, וכי היא לא נקטה אמצעים נגד הגורמים שהפעילו את המבנה בגין השימוש החורג שעשו בו. בעקבות החלטת הנציבות קיימה העירייה סיור במבנה, ובמהלכו הוחלט לבצע במבנה שינויים והתאמות לצורכי בית הספר ולסגור את המעבר בין בית הכנסת לבית הספר. עוד הוחלט כי המבנה ישמש את בית הספר בלבד ונאסר השימוש בו לפעילויות אחרות.