"אני חושב שהטענה שהתקשורת מכתיבה אג'נדה היא חזקה מדי, אבל ללא ספק - יש היזון חוזר בין כל הגופים במשק. ככל שלכלי תקשורת יש דעה יותר נחרצת, יש לו השפעה יותר חזקה, וראינו את זה בדיון על השפעת תגמולי הגז. אין אפשרות לא להיות מושפע". כך אמר (יום ב', 13.6.11) מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי. הוא דיבר בוועידת המנהלים השנתית המי"ל (המרכז הישראלי לניהול) בה השתתפו צמרת הניהול והמנהיגות העסקית והכלכלית.
לדבריו, האסדרה נכנסת כדי להסדיר את כללי השוק: "יישום הרגולציה זה בביורוקרטיה. מה אנחנו מוצאים במתקפה על הרגולציה, זה על הביורוקרטיה. צריכה להיות רגולציה חכמה, וצריך להפחית ביורוקרטיה. הביורוקרטיה נשארה רצחנית אבל היא בהחלט מפושטת במספר רחב של מקומות. לא צריך לשפוך את התינוק עם המים".
בוריס קרסני, נשיא פוליסי: "היום כשאתה שואל את המגזר העסקי האם אתם מוכנים להכנס לעולם הציבורי, אף אחד לא יהיה מוכן. השלטון של מדינת ישראל הוא היום שלטון של השרדות. שלטון של השרדות זו מחלה כרונית. לאנשים אין שום רצון. בעיה שניה זו שרגולציה צריכה לשרת את האג'נדה, ולצערי היום אין אג'נדה. יש היו שני גופים שקובעים אג'נדה:
מתנחלים ועיתון
דה מרקר. לעיתון דה מרקר יש אג'נדה שהוא מכתיב אותה למדינת ישראל או לממשלה. אני חושב שרגולציה נובעת מהכתבה של העיתון".
איתן ששינסקי: "יש כשלי שוק ויש כשלים של רגולציה והשאלה איך לאזן. הגבולות של הרגולציה צריכים להיות גמישים וזה לא מספיק קורה. יש פנים לכאן ולכאן ועדיין לא נהלנו את הדיו עד הסוף. עכשיו לגבי הגז - נוצר מצב שיש פה ענף שהוא לא תחרותי ועכשיו הענף הזה נהיה יותר דומיננטי בגלל אי הודאות. יש פה ספק של מונופול. כאן ברור שיש פה גוף עם כוח מונופוליסטי שמנצל את המצב של אי הוודאות. אני לא רואה שום סיבה אוביקטיבית למחירים שנחתמו עם חברות אחרות".
עו"ד ד"ר דודי תדמור: "מדינת ישראל מאוהבת ברגולציה. כל פעם שיש רגולציה יש מחיאות כפיים מצד התקשורת ומצד האחרים. בנושאים התקשורתיים הגדולים הממשלה תמיד מנצחת והתקשורת תמיד נותנת רוח גבית אבל רוב הנושאים הם קטנים ובינוניים. יש כאן דור של רגולטורים שאינו מבין את העולם העסקי. יש כאן שרות שנהיה פחות טוב".
איל גבאי: "אסור לפרש את ששינסקי ככלל. זה היה קרב חסר סיכוי מלכתחילה. כשבאים לציבור ואומרים לו שלוקחים כסף מאיש עשיר מאוד, אין לזה סיכוי. עשה טעות מי שיצא לקרב הזה. לא היה לזה סיכוי. קרה כאן במדינת ישראל תהליך שהוא מהותי אבל הוא כרוך בסיכונים והוא תהליך הפרטה, והוא קורה במגוון תחומים. לצד תהליך ההפרטה צריך תהליך של רגולציה כי הפרטה יכולה להייות תהליך מאוד מסוכן. זה מצחיק אותי שדי מהר שכחנו את המשבר בארה"ב. את התוצאות הם רואים עד היום.
בוריס קרסני: "לפני רגולציה זה תהליך של קבלת החלטות. היום אנשים פוחדים לקבל החלטות. מצד אחד יש בקורת מאוד חזקה אבל זה הגיע למצב של בקורת משתקת. חוק ההסדרים זה דבר הכי משחית שיש. זה שוחד".
יונה פוגל, מנכ"ל פז: "אני לפחות לא מקבל את התזה שיש קונפליקט תמידי בין הרגולטור לעסקים. עם כל אחד אתה יכול להסתדר, אבל עם כולם יחד זה הופך למשימה בלתי אפשרית. מה שצריך זה ליצור מצב שיש מערכת אחת שתנסה לבחון מה סדר עדיפויות העולמית. היום יש רגולציות שלא עושות חשבון לאף אחד".
