מחירי המזון, ללא ירקות ופירות, עלו ב-4.4% ב-12 החודשים האחרונים, ומשכו את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה. אחד ההסברים הרווחים לעליות במחירי המזון הוא העלייה העולמית במחירי חומרי הגלם - כמו שמן, קמח, סוכר וקקאו - על-רקע גידול בביקושים של מדינות מתפתחות וירידה בהיצע בשל אסונות טבע. עם זאת, נראה כי העלייה העולמית במחירי הגלם משמשת לעתים מסך עשן להעלאות מחירים שאינן בהכרח קשורות לעלות הייצור - אלא אולי לרמת התחרות בשוק מסוים, כמו לדוגמה, שוק החלב.
אחד השווקים היחידים בישראל שבו רמת התחרות במוצרי יבוא היא נמוכה הוא שוק החלב הניגר ומוצריו. ההגנה מפני יבוא איפשרה לתנובה להעלות את מחיר הקוטג' - מהמוצרים הרווחיים בסל המוצרים של החברה - בשיעור גבוה משיעור העלייה במחיר חומר הגלם העיקרי הדרוש לייצורו - חלב.
את החלב רוכשת תנובה (וכמוה שטראוס וטרה שבשליטת החברה המרכזית למשקאות קלים) מרפתנים ישראלים לפי מחיר שנקבע על-ידי מועצת החלב, ומכונה מחיר המטרה. מינואר 2008 ועד יוני 2011 העלתה תנובה את מחירו של הקוטג' ב-39%, בעוד שמחיר המטרה של החלב עלה בתקופה זו ב-3.8% בלבד. העלאת מחיר הקוטג' סייעה לקרן איפקס ולחברת מבטח שמיר, המחזיקות בשליטה בחברה, להגדיל את רווחיה של תנובה לאחר שרכשו את השליטה בה בינואר 2008.
הטענה על הקשר בין העלאת מחיר הקוטג' לעלייה במחיר החלב הופכת לבעייתית עוד יותר בהתחשב בעובדה שכשמחיר המטרה של החלב ירד ב-8.8%, בין ינואר 2008 לינואר 2010, מחיר הקוטג' דווקא עלה ב-29%. הגדלת שולי הרווח בקטגוריית הקוטג', שהיקף מכירותיה מסתכם ב-500 מיליון שקל בשנה, היא משמעותית לתנובה, שמחזיקה בנתח של 70% מהקטגוריה.
ההסבר הנראה לעין לעלייה חסרת הפרופורציה במחיר הקוטג' ביחס למחיר חומר הגלם העיקרי שלו הוא רמת הריכוזיות בשוק החלב בישראל והסרת הפיקוח ממחירו של המוצר באוגוסט 2006 - אף שייתכן שתנובה צריכה להיחשב כמונופול בשוק זה מכוח החזקתה ביותר מ-50% ממנו.
היכולת לשפר את שולי הרווח בשווקים שבהם תנובה היא מונופול מסבירה אולי מדוע קרן איפקס, שמנוהלת על-ידי זהבית כהן, מסרבת באופן עקבי לפרסם את הדוחות הכספיים של תנובה.
מקורבים לתנובה טוענים שאין כל קשר בין העברת השליטה בתנובה לאיפקס לעליית מחירי הקוטג'. לדבריהם, כל בעל שליטה היה מעלה את מחיר המוצר מאחר שב-2007-2008 חלה עליה של 24% במחיר המטרה של החלב, שלא באה לידי ביטוי במחיר הקוטג'.
זהבית כהןמקורבי תנובה מציינים שמחיר הקוטג' עלה ב-35% מינואר 2007 ועד יוני 2011, בעוד שמחיר המטרה של החלב עלה ב-28%. זהו פער סביר בהתחשב בעובדה שמלבד העלייה במחיר החלב חלה באותה התקופה עלייה חדה גם במחיר האנרגיה ובעלות השכר.
המקורבים טוענים שהעלאת מחיר המוצר הסופי לא נעשית באופן מיידי ובמקביל לעלייה במחיר חומר הגלם. לראיה הם מביאים את מחיר המטרה של החלב, שעלה ב-15% מאוקטובר 2010, בעוד שמחיר הקוטג' לא השתנה בשל הרגישות הציבורית סביב הנושא.
לדבריהם, רמת התחרות בשוק החלב עלתה מדרגה בשנתיים האחרונות מאז נרכשה הבעלות בחברת טרה על-ידי קוקה קולה ישראל (החברה המרכזית למשקאות קלים). הם טוענים כי רמת הרווחיות הגולמית של יצרניות המזון בישראל נמצאת במרכז טווח הרווחיות של חברות בנות השוואה בעולם ולכן לא ניתן לטעון שמתקיימת בזיזה לא מידתית של עושר מהציבור.
באשר לרמת המחירים הכללית בענף החלב בישראל אומרים מקורבי תנובה שמחיר המטרה ברומניה, שבה תנובה מפעילה מחלבה, הוא 1.35 שקלים בלבד, לעומת 2.2 שקלים בישראל. לדבריהם זהו המחיר הנדרש כדי להגן על משק החלב, כשבנוסף יש להתחשב בכך שבישראל, בניגוד לרומניה, לא ניתן לייבא חלב ממדינות שכנות.
