רונן בר-שירה, המואשם בשורת מעשי מירמה בהיקף של למעלה ממיליון שקל, יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו. כך קבע (יום ד', 15.6.2011) שופט בית המשפט העליון,
ניל הנדל, בדחותו את ערעורו של בר-שירה על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב.
בר-שירה מואשם בשתי פרשות עיקריות: הוצאה במירמה של תרומות לקמפיין למען גלעד שליט, ומעשים דומים בעקבות אסון הדליקה בכרמל. הנדל אומר: "קשה להביע עמדה האם הניצול האמור - היה ויוכח - הינו מביש, ציני, מזעזע, או שילוב עצוב של השלושה. אמנם, העורר נהנה מחזקת החפות. אך על-פי העובדות שהוכחו לכאורה, עזות המצח, היעדר הגבולות ובחירת הקורבנות מקימים עילת מסוכנות שקשה לנטרלה בתנאי שחרור כגון מעצר בית".
הנדל דוחה את כל טענותיו של בר-שירה. הוא מותח ביקורת על סניגורו, דוד ונטורה, אשר טען להעדר ראיות מספיקות נגד מרשו, בציינו שהיה זה ונטורה עצמו אשר "ציין בהודעת הערעור באותיות קידוש לבנה: למען הסר כל ספק יטען העורר, כי כל הנטען בפרק זה אינו נוגד בשום דרך את ההסכמה באשר לקיומן של ראיות לכאורה אלא נובע מהן".
בר-שירה טען, כי אומנם בעבר לא התייצב להליכים נגדו, אך אשתקד כן התייצב ומכאן ששינה את דרכיו. הנדל מגיב: "העובדה כי העורר התייצב לדיון בהליך אחר שהתנהל בעניינו אינה מבטלת את הטענה שלא הופיע בתיק אחר... העורר חוזר לסורו וממשיך לבצע עבירות פעם אחר פעם, ויש בכך דווקא לחזק את החשש שהעורר לא שינה מדרכיו וכי לא ניתן לסמוך עליו".
עוד טען בר-שירה, כי עם חשיפת שמו ותמונתו - שוב אין הוא מהווה סכנה לציבור. הנדל דוחה גם טענה זו: "עבירת המירמה פנים שונות לה. לעיתים עלולה היא להתבצע 'ללא פנים', מאחורי כסות של תקשורת טלפונית או ממוחשבת, בתיווכם של שליחים, ובשמות בדויים או שונים... עבירת המירמה אינה מקימה חזקה סטטוטורית לקיומה של מסוכנות. ברם, נסיבותיה של עבירה כזו, במקרה הקונקרטי, עשויות להצביע או אף לזעוק למסוכנות".
טיעונו העיקרי של בר-שירה היה שהופלה לרעה לעומת יתר הנאשמים בתיק, אשר שוחררו ממעצר. על כך אומר הנדל: "היעדר שיוויון בתוצאה משקף היעדר שוויון בנסיבות העושה והמעשה. שישה עשר האישומים העולים בכתב האישום מופנים כולם כלפי העורר, כאשר באחד עשר מהם הוא מופיע כנאשם יחיד. למקרא כתב האישום עולה כי שאר הנאשמים פעלו כמסייעים, וכי ברובם המוחלט של המקרים שילשל העורר את הכספים לחשבונו שלו". עוד מציין הנדל את עברו הפלילי של בר-שירה.