בכינוס ישראל 2021 שנערך בחודש ינואר השנה, הציג ראש הממשלה
בנימין נתניהו את חזונו ל-10 השנים הבאות, וציין כי האתגר של ישראל הוא להיות בין 15 המדינות המובילות בעולם בתוצר הלאומי הגולמי לנפש".
מסמך של מכון ראות ישראל, הנקרא "חזון ישראל 15", מראה כי נכון להיום, ישראל אינה ערוכה לבצע את קפיצת המדרגה כדי להפוך לאחת מ-15 המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן.
במכון ראות אומרים כי אומנם על פני השטח נדמה כי ישראל מובילה בחדשנות, אולם במצבה הנוכחי, המבוסס על תשתית חלשה למדיניות פיתוח ייחודית וגלובלית, ישנה הגבלה ביכולתה לחולל קפיצת מדרגה.
המחקר של מכון ראות קובע כי מימוש חזון ישראל 15 כרוך בקפיצת מדרגה כלכלית וחברתית, שתביא לסגירת הפערים באיכות החיים בין ישראל לבין המדינות המפותחות בעולם. "קפיצת מדרגה היא תהליך של צמיחה מואצת לאורך זמן אשר פירותיה מתחלקים בין שכבות האוכלוסיה, תוך שמירה על המשאבים הקיימים לטובת הדורות הבאים", אומרים במכון ראות.
מסמך המחקר קובע כי היכולת לחולל קפיצת מדרגה באיכות החיים תלויה ביכולתו של משק לקדם מדיניות פיתוח תחרותית, שתאפשר לו להתחרות על הון אנושי ועל השקעות בזירה הגלובלית מול מדינות מובילות. "מדיניות פיתוח מבוססת בראש ובראשונה על חדשנות אשר נשענת על גמישות ושקיפות. מדיניות זו תומכת ביצירת מרחב פעולה המעודד יזמים ועסקים לחפש כיווני התפתחות עתידיים למשק", נכתב במחקר.
על-מנת לאפיין את מעמדה התחרותי של ישראל בהקשר זה, ניתח המסמך את הביצועים במדד התחרותיות העולמי של מדינות מובילות שהגיעו לרמת חיים גבוהה (במונחי תוצר לנפש) ושל מדינות מאיצות שמשפרות לאורך זמן את רמת החיים של תושביהן. תוצאות הניתוח מראות כי למדינות המובילות - סינגפור, הונג קונג ואירלנד - יש מכנה משותף של השקעה במשתנים הכלולים במרכיבי חדשנות, גמישות ושקיפות. בנוסף זיהה המחקר השקעה במשתנים של תשתיות פיזיות והון אנושי, המהווים תנאי סף למדיניות פיתוח ייחודית וגלובלית. למדינות המאיצות שנמצאו במחקר - טאיוואן, דרום קוריאה וסלובניה - אין מכנה משותף ברמת המשתנה, אבל הן ממקדות את ההשקעה שלהן במשתנים הכלולים במרכיבים הנ"ל בהתאם להקשר הייחודי שלהן.
לעומת זאת, ניתוח ביצועיה של ישראל מלמד כי בעוד שישראל מובילה בחדשנות, בחינת ביצועיה בעשור האחרון מלמדת על מגמת שחיקה ביתרונה היחסי, כאמור. ביצועיה של ישראל נמוכים באשכולות המשתנים של גמישות ושקיפות. בנוסף, בתקופה הנבחנת היו ביצועיה של ישראל נמוכים גם באשכולות של הון אנושי ותשתיות פיזיות.
