בג"ץ דחה (יום א', 19.6.11) את עתירת ההסתדרות הרפואית, שביקשה להורות לממשלה להוסיף מיידית 100 מיטות במחלקות האשפוז הנמרץ בבתי החולים. בג"ץ קבע, כי התוואי שקבעה הממשלה בפברואר השנה - תוספת 120 מיטות בתוך שלוש שנים - אינו מצדיק את התערבותו.
עם זאת, בג"ץ מזהיר כי אם גם תוכנית זו - כתוכניות קודמות - לא תצא לפועל, הוא עשוי להתערב ולכפות על הממשלה צעדים מעשיים וקונקרטיים לטיפול במצוקת האשפוז.
ההסתדרות הרפואית טענה, כי מאות חולים הזקוקים לטיפול נמרץ אינם מקבלים אותו בשל העדר מיטות, וכי ניתן להוסיף מיידית את אותן 100 מיטות בתקציב של 50 מיליון שקל בלבד. המדינה לעומת זאת טענה, כי יש להוסיף את המיטות בהדרגה ולפעול במקביל גם לצמצום מספר המאושפזים בכלל ובטיפול הנמרץ בפרט.
השופטת
מרים נאור ציינה, כי "אין המדובר ברכישת מיטות פיזיות בלבד, כי אם בהגדלת מערך האשפוז. גם אם ניתן 'לדחוס' 100 מיטות נוספות למחלקות טיפול נמרץ ללא תוספת בינוי כטענת העותרת לעיל, הרי שנדרש ציוד וכוח אדם לטיפול בחולים שיאושפזו במיטות אלה. מאחורי העתירה העוסקת לכאורה כל כולה בתוספת מיטות אשפוז משתרך למעשה שובל שלם, שהיקפו אינו ידוע לבית המשפט".
נאור הוסיפה: "אני סבורה שאין הצדקה שנכפה על המשיבים דווקא את הפתרון המוצע על-ידי העותרת. יתכן מגוון של פתרונות, ועל הרשות המבצעת שעליה מוטלת האחריות לכך לאתר את הפתרון המתאים במסגרת מגבלות התקציב. זוהי מומחיותה וזוהי גם אחריותה, ולא ניתן לומר כי המתווה האלטרנטיבי המוצע על-ידי המשיבים הוא בלתי סביר או בלתי אפשרי. אף שאין חולק שהמצב טעון שיפור, לא אוכל לומר כי המשיבים מפרים בדרך זו את החובות המוטלות עליהם בדין".
את האזהרה בדבר התערבות עתידית אפשרית הוסיפו השופטים
עדנה ארבל ו
סלים ג'ובראן, ובלשונה של ארבל: "לאור ריבוי תוכניות האשפוז בנושא זה שלא יצאו אל הפועל בשנים שעברו, ומשום המצוקה הקשה שתוארה והשלכותיה, דומה כי אין מנוס מלהבהיר כי אם יחולו עיכובים נוספים ביישום התוכניות אשר הוצגו לנו, עשוי בית משפט זה למצוא עצמו נוהג בפחות ריסון ואיפוק, ככל שתשוב ותתבקש התערבותו".
